פארק אתרים | מפת האתר | דווח על הפרה | ממשק ניהול
מוצא החיים

גישה ספקנית לאבולוציה

סקר הסקרים
כמה אורך חיים אתה מעריך שיהיה לתיאורית האבולוציה בעולם המדע?
 כ5 מליארד שנים
 לפחות כמה מאות שנים
 תוך מספר שנים היא תתפוגג ותיחשב לפסבדו מדע
 אבולוציה ? כבר מזמן לא קיימת, פאסה
האבולוציה בויקיפדיה

 

 עדכון: בעקבות ויכוח בויקיפדיה, הועבר רוב הערך המדובר במאמר זה לארכיון ואינו מופיע בגוף הערך. הדברים נשארים כאן כמזכרת, אבל לא רלבנטיים לגירסא הנוכחית בויקיפדיה.

 

אבולוציה לעם ישראל - ויקיפדיה

נושא האבולוציה, גיל העולם, מוצא האדם והיקום, מרתק מאד רבים וטובים. בעידן שלנו כל אחד מקיש בגוגל את הנושא המעניין אותו, ומגיע היישר לויקיפדיה. ויקיפדיה מייצגת יפה את הגישה המדעולוגית הרווחת והנעדרת ביקורת. ולכן מתאים מאד להציג בצדה את הגישה הספקנית יותר.

הגישה המדעולוגית היא גישתם של רבים וטובים, פרי תרבות שלמה, הרגלים וצורת חיים. אין בה כל פגם, מלבד זאת שצריך לזכור שמדובר בגישה מסויימת, ולא בעובדות.

בויקיפדיה, בערך הספציפי "התנגדויות לתורת האבולוציה" שורר בלבול מסויים, המערבב סוגים של טיעונים זה בזה, ומציג את מתנגדי האבולוציה כטפשים מטופשים. או יותר נכון: מתמקד רק במטופשים שבמתנגדי האבולוציה. הערך ניזון רובו ככולו מהאתר הפופולארי talkorigins המהווה כיום אבן שואבת למגיני האבולוציה, ז"א שכותב הערך מצטט מתוך האתר שאינו אתר של מחקר ופרסום מדעי, אלא כלי שני, המצטט בעצמו מחקרים אחרים. הבעיה עם האתר הנ"ל שהוא אתר פולמוסי, שבא להגן על האבולוציה, ולכן אינו מציג את המחקרים בצורה ברורה וענינית, אלא מצהיר הצהרות בומבסטיות כוללניות, ולאחר מכן מציין מקורות. בהרבה מקרים עיון במקורות נותן מקום למסקנות פחות פסקניות. ותכונה זו עברה בירושה גם לערך המדובר בויקיפדיה. מצטטים דברי איש מדע האוחז בדעה אחת, כאילו דעתו היא סוף פסוק, וממילא איש מדע שיחשוב אחרת הוא פונדמנטליסט.

המתנגד לאבולוציה בימינו, מוצא עצמו בחברה מפוקפקת. הוא נהיה חבר לטוענים כי אנשי המדע הם שקרנים מדופלמים, כי האל שותל מאובנים, וכי דארוין היה בן דוד של היטלר. בפרט הספר הלא יאומן הזה - מלומד ערבי המפריך את האבולוציה, וטוען כי יסודות הטרור והאלימות נובעים מתיאורית האבולוציה, לעומת הקוראן הסובלני המטיף נגד הטרור.. אבל אין בכל זה להעיב על הדיון העניני.

באשכול זה נעמוד על מתכונת הערך "התנגדויות לתורת האבולוציה" בויקיפדיה, לפי סדרו של הערך הנ"ל. כל הערך מופיע כאן, בצבע אדום, (מלים בעלות קו תחתון - מפנות לערך המתאים בויקיפדיה). לא ניכנס כאן לגוף הויכוח על האבולוציה, נדבר רק בקצרה על הלוגיקה של הערך המדובר בויקיפדיה.

 

התנגדויות לתורת האבולוציה הועלו באופן שיטתי מאז שהקהילה המדעית החלה לגבש תאוריות אבולוציוניות עם ההתפתחות הנרחבת בחקר הביולוגיה במחצית השנייה של המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. [1] חלק מהביקורת היה כנגד תאוריות אבולוציוניות מסוימות, חלקה כנגד כולן וחלק מן המבקרים שללו את רעיון קיומו של תהליך האבולוציה ככלל. להתנגדויות השונות היו תומכים רבים בתוך הקהילה המדעית ומחוצה לה.

ב-1859 פרסם צ'ארלס דרווין את ספרו "מוצא המינים", שבו טען בזכות אבולוציה והציע את תורת הברירה הטבעית. עם פרסום הספר רק מיעוט בקהילת הביולוגים קיבל את הטענה המרכזית בדבר מנגנון הברירה הטבעית, אולם רעיון האבולוציה עצמו התקבל בהדרגה בקהילה המדעית ובקרב הציבור הרחב. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 יצרו מדענים את הסינתזה האבולוציונית המודרנית, אשר שילבה את תורת הברירה הטבעית של דרווין עם גנטיקה של אוכלוסיות[2]. מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציונים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים[3].

"אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים", קביעה הנשמעת קצת דמגוגית, כמין הוראה מגבוה לכל הביולוגים שלא  יתווכחו. ד"ר מייקל דנטון למשל, הוא ביולוג מולקולרי, ובכל אופן אחד ממתנגדי האבולוציה הגדולים, הוא סובר שהסינתזה המודרנית אינה יכולה להסביר מדוע וכיצד מתרחשים תהליכים אבולוציונים. אבל מכיון שזו דעתו, הרי שהוא בריאתן ככל הנראה, ולכן אין משמעות לדעתו. בויקיפדיה העברית, אין ערך על מייקל דנטון, באנגלית לעומת זאת יש ערך Michael Denton ובו רשימה די מפורטת של מאמריו. בריאתן ביולוג מולקולרי מפורסם אחר הוא יונתן וולס, כך גם המיקרו ביולוג סקוט ויניץ'. במאמר הזה שהתפרסם בניו יורק טיימס אפשר למצוא רשימה של 128 ביולוגים המתנגדים לתיאורית האבולוציה. הארגון הבריאתני "הקרן למחקר מדעי" (SRF) קיים ב5 ביולי 1998 מה שהוא מכנה "ועידת איסטנבול הבינלאומית השניה" (Second Conference-Istanbul) לפי הדיווחים שלו היו בין הנואמים פרופ' מייקל פ. ג'ירארד (Girouard), ביולוג מאוניב' דרום לואיזיאנה. וכן פרופ' קארל פליירמנס (Fliermans)  מיקרוביולוג מאוניב' אינדיאנה. שניהם הרצו כמובן נגד תורת האבולוציה. בכל רישום בריאתני ניתן למצוא פרטים של ביולוגים רבים כמו מלומדים מכל שאר ענפי המדע, לפיכך הדברים האמורים בקטע זה בערך אינם אלא שקר בוטה.

לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות דתיים, ולא מהקהילה המדעית. [4]

האם העובדה שיש הרבה דתיים המתנגדים לאבולוציה, עד כדי שהם יותר מאנשי המדע הסקפטיים לגביה, רלבנטית לויכוח? הערך "התנגדויות לתורת האבולוציה" ראוי לו שיעסוק בהתנגדות המדעית, לכל הפחות כנושא העיקרי. מבלי קשר להתנגדויות חברתיות רגשיות  וכדו'. וגם אם נבחר לעסוק בנושא הסוציאלי, לא ייתכן ששני סוגי ההתנגדויות, המדעיות, והסוציאליות, יתערבבו בו יחדיו ללא שום הפרדה ושיטתיות.

אגב, כותב הערך הקדיש הרבה להבהיר את חולשת ההתנגדויות לתורת האבולוציה, (בעצם בהשפעת הערך האנגלי), אך פחות חשוב היה לו לכתוב קצת בערך "הסינתזה האבולוציונית המודרנית", הערך עדיין פנוי בויקיפדיה..

למרות זאת, רוב הנוצרים מאמינים באלוהים כבורא, אך מקבלים את האבולוציה המדעית כתהליך טבעי. [5] מיעוט בקרב הנוצרים פסל את האבולוציה עוד מראשיתה כ"כפירה", אך רובם ניסו לפשר בין האבולוציה המדעית לבין מיתוסי הבריאה התנ"כיים. [6] המוסלמים מקבלים את האבולוציה הטבעית של צמחים ובעלי חיים, אך הם בעלי דעות חלוקות לגבי מוצא האדם. [7]

רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה ומקצועות קרובים אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות הללו. טיעוני הנגד העולים מתוך הקהילה המדעית נוגעים בעיקר לאי-הבנות, לשיטתם, בקשר לעצם המושג של תורה מדעית, לקונצנזוס בקרב המדענים בקשר לקיום הראיות וליכולת ההפרכה של האבולוציה, ולפרשנות שגויה של החוקים הפיזיקליים כפי שמציגים אותם המתנגדים. [8]

"רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות האלו". משפט זה טעון הבהרה. אין הכוונה שרוב הנמנים על הקהילה המדעית טוענים כי יש בידם הסברים לכל טענה שתועלה נגד האבולוציה. אלא שאינם מאמינים בהסבר של בריאה, ולכן הם מקבלים את ההסבר הטבעי, יהיה מצבו מה שיהיה. וגם אם יועלו נגדו טיעונים, סבורים הם שיש לפתרם בדרך כל שהיא, או לקוות שייפתרו. העובדה שרוב אנשי המדע מצהירים שאינם מאמינים, אינה רלבנטית לויכוח המדעי, לבעיות הבלתי פתורות של האבולוציה. ההכרעה אם להאמין היא הכרעה אישית, ובד"כ אינה תלויה בויכוחים המדעיים המדוייקים.

הגדרת האבולוציה

אחד מהמקורות העיקריים לבלבול ולאי-בהירות בוויכוח הבריאתני-אבולוציוני הוא הגדרת האבולוציה עצמה. בהקשר הביולוגי, אבולוציה היא השינויים הגנטיים באוכלוסיות של אורגניזמים במהלך הדורות. עם זאת, קיימות למילה מספר משמעויות שונות בתחומים אחרים: חישוב אבולוציוני, אבולוציה כימית, אבולוציה חברתית ותרבותית, אבולוציה כוכבית ואבולוציה גלקטית. המילה עשויה אף להתייחס לאבולוציה מטאפיזית, אבולוציה רוחנית או כל אחת מהפילוסופיות האבולוציוניות. כאשר כורכים ביחד את האבולוציה הביולוגית ואת שאר תהליכי ההתפתחות המכונים אבולוציה, נוצרות שגיאות הנובעות מהגדרה לא ברורה של המונחים[9].

בלשון הדיבור, "אבולוציה" עשויה להתייחס לכל סוג של התפתחות הדרגתית, ולעתים קרובות היא נושאת עמה משמעות לוואי של שיפור הדרגתי: במקרים אלו, אבולוציה מובנת כתהליך שמוביל לאיכות או מורכבות גדולות יותר. הגדרה שכיחה זו, כאשר היא מיושמת בשוגג על אבולוציה ביולוגית, מובילה לאי-הבנות נפוצות. לדוגמה, הרעיון של דבולוציה (אבולוציה "הפוכה") הוא תוצאה של ההנחה השגויה כי האבולוציה היא בעלת כיוון או מטרה מוגדרים (ראו אורתוגנסיס). בפועל, לאבולוציה כשלעצמה אין מטרה. שינויים אבולוציונים משתמרים אם הם מעצימים את יכולת השרידה והרבייה של אורגניזם בהתאם לסביבה בה הוא נמצא. מבחינת ההגות הביולוגית אף מין, אינו "מפותח" או "מתקדם" יותר ממין אחר[10].

האבולוציה אינה דורשת כי האורגניזמים יהפכו למורכבים יותר. אמנם, עיון בציר הזמן של האבולוציה מראה נטייה כביכול לכיוון אבולוציה של מורכבות, אך העובדה כי רוב החיים על פני כדור הארץ היו מאז ומתמיד יצורים פרוקריוטיים, שהם צורת חיים פשוטה מאוד שלא השתנתה הרבה במהלך מיליארדי שנים, מלמדת כי אין צורך במורכבות על מנת לשרוד. מורכבות איננה תוצאה הכרחית של אבולוציה - לא יותר מאשר קיומו של מאדים הוא תוצאה הכרחית של הכבידה; למעשה, המורכבות היא תוצאה של הנסיבות המסוימות של האבולוציה על פני כדור הארץ, אשר הפכו לעתים קרובות מורכבות גדולה יותר לבעלת יתרונות, ולכן היא נבררה על חשבון מורכבות קטנה יותר. בהתאם לנסיבות, מורכבות האורגניזמים עשויה לגדול, לקטון, או להישאר כפי שהיתה, וכל אחת מהמגמות הללו נצפתה באבולוציה; בפרט, הקטנת המורכבות היא תופעה נפוצה[10][11].

התרגום של "אבולוציה" הוא פריסה, במובן שלנו התרחשות איטית הנפרסת על פני זמן רב. גם אם המינים נבראו במשך זמן רב, אפשר לקרוא לכך "אבולוציה", אלא שכל הענין של הסמנטיקה לא כל כך רלבנטי, רוב הערך המדובר מורכב מנתינת טענות קש בפי מתנגדי האבולוציה.

מקורות בריאתניים מגדירים את האבולוציה לעתים קרובות בהתאם למשמעות המילה בלשון הדיבור, ולא לפי המשמעות המדעית. כתוצאה מכך, רובם של הנסיונות לסתור את האבולוציה אינם מתייחסים כלל לממצאים של הביולוגיה האבולוציונית. משמעות נוספת של הדבר היא, שתומכי הבריאתנות והאבולוציה מדברים לעתים על שני נושאים שונים מבלי לשים לב לכך.[9]

"רובם של הנסיונות לסתור את האבולוציה אינם מתייחסים כלל לממצאים של הביולוגיה האבולוציונית", האם הכותב הנכבד עשה סקר על רוב ההתנגדויות לאבולוציה ומידת נגיעתם בממצאים? או שמא כעת נכון לכתוב "רובם של הנסיונות להדגים את ההתנגדויות לאבולוציה, אינם מתייחסים כלל להתנגדויות האמיתיות"? באותה מדה אפשר לומר ש"רוב המצדדים באבולוציה אינם מתייחסים כלל להוכחות או לבעיות של האבולוציה". בואו ונעזוב את הרוב, ונדבר על הטיעונים.

ההיסטוריה של ההתנגדויות

ההתנגדויות המוקדמות ביותר לתורת האבולוציה של דרווין היו גם דתיות וגם מדעיות. רבים מהמדענים בני זמנו של דרווין קיבלו לבסוף את קיומו של שינוי המינים בהתבסס על עדויות מאובנים; מספר מדענים הקימו את מועדון ה-X על מנת להגן על התאוריה מפני התנגדויות דתיות ומפני חובבים עתירי-ממון. [12]

יש לשים לב, כי האבולוציה צריכה הגנה מיוחדת מפני "חובבים עתירי ממון". לטובת האבולוציה לעומת זאת אין עתירי ממון מתגייסים, מדובר רק באנשי מדע צנועים השקועים בד' אמות של עיון מחקרי. ואילו נגד האבולוציה נרקמות מזימות ופרוטוקולים של זקני הבריאתנים. לזה קוראים "דה לגיטימציה", ערך הבא לתאר התנגדויות לתורה מסויימת, מציג ראשית את ההתנגדות כקונספירציה של עשירים הקונים את המסקנות בכסף.

למרות זאת, המנגנון האבולוציוני המסוים שהציע דרווין - ברירה טבעית - היה שנוי במחלוקת, והתחרה עם תאוריות אלטרנטיביות כגון לאמארקיזם ואורתוגנסיס. בנוסף, התיאור ההדרגתי של דרווין נתקל בהתנגדות של תומכי רעיון הקפיצות והקטסטרופיזם. אחד הקשיים העיקריים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה ליישב את מנגנון הברירה הטבעית עם תורות ההורשה המעורבבת שרווחו אז, לפיהן תכונות האב והאם "מתערבבות" בצאצא. המנגנון התורשתי (השגוי) שסיפק דרווין בניסיון להתמודד עם קושי זה, פנגנזה, סבל ממחסור בראיות תומכות.

בתחילת המאה ה-20, החל עניין מחקרי מחודש בחוקי התורשה של מנדל, והם התקבלו בהדרגה בקהילת הביולוגים. גילוי הגנים ואופן פעולתם נתפס כמאשש את תורת התורשה של מנדל. תורת הגנטיקה החדשה יושבה עם תחזיותיו של דרווין והפריכה, בעיני ביולוגים, את תאוריות ההורשה המתחרות. כל אלה הובילו לעלייתה, בשנות ה-30 של המאה העשרים, יותר מיובל לאחר שדרווין פרסם את ספרו "מוצא המינים", של הסינתזה האבולוציונית המודרנית, שהיא תאוריה מאוחדת של תורשה מנדלית-גנטית וברירה טבעית דרוויניסטית. הסינתזה המודרנית הפכה לבסוף למקובלת על כלל הביולוגים[13].

ושוב הטעייה, הסינתזה המודרנית הפכה למקובלת על כלל הביולוגים - בתור האפשרות הסבירה היחידה להסבר טבעי של מוצא המינים. זה אומר שהלמרקיזם נדחה. אבל אין זה אומר שאפשרות זו אינה סובלת מבעיות או שהיא מושלמת. אין ספק שהאבולוציה המקובלת כיום היא היחידה המציגה מנגנון המתאים למה שידוע לנו (טאוטולוגיה - מה שנראה לנו כסביר אנו מציגים בתור אלטרנטיבה יחידה, וממילא האלטרנטיבה שנציג "תואמת" לסבירותינו). האבולוציה היא שימוש בסבירויות הקיימות, לטובת הסברת מוצא המינים. וככזו היא מגמה, ומגמה מקובלת על כל המנסים למצוא הסבר טבעי, אבל אין זה הופך את המגמה למציגה תיאוריה מושלמת חסרת בעיות. ולכן אין בנמצא תיאוריה המסבירה באופן מושלם את מוצא החיים והמינים, כשם שיש למשל תיאוריה המסבירה באופן מושלם את מערכת השמש ותנועות הפרטים שבה.

מאז ועד היום, למרות שמחלוקות ורעיונות חדשים לגבי עניינים מסוימים המשיכו להופיע, לדוגמה שיווי משקל מקוטע ושאלת חשיבותו של הסחף הגנטי, תורת האבולוציה עצמה נחשבת לתאוריה חסרת מתחרים בתחום הביולוגיה, ולאמיתו של דבר היא מתוארת לעתים קרובות כ"אבן-היסוד של הביולוגיה המודרנית"[14][15].

המשך של אותה ההטעייה, ברור שהאבולוציה חסרת מתחרים בתחום הביולוגיה. שכן היא הדרך היחידה להסביר הסבר טבעי, היא חייבת להיות "אבן היסוד של הביולוגיה המודרנית", כל זמן שלא לומדים באוניברסיטה את "ספר בראשית". מה כל זה רלבנטי להתנגדויות לאבולוציה, העוסקות בנקודות אותן האבולוציה לא מסבירה, ולא פותרת. נקודות אלו יהיו תמיד, ואעפ"כ אינן יכולות לשנות את העובדה שכמובן אין דרך טבעית אחרת מאשר הדרך הטבעית. האלטרנטיבה לאבולוציה אינה דרך מדעית אחרת, אלא הכרה בכך שהאבולוציה אינה יכולה להסביר הכל, ואין למדע אפשרות לדעת מה נברא ומה התפתח באופן טבעי. האבולוציה כמגמה היא אלמנטרית למדע, האבולוציה כפתרון מקיף וכולל הכל לא קיימת. ברגע שחלק היה יכול להיווצר במקרה, אבל לא הכל - נשארנו בנקודת ההתחלה.

למרות זאת, ההתנגדויות הדתיות הראשונות משמשות אף היום בידי מתנגדי האבולוציה. הרעיון כי מינים משתנים במשך הזמן באמצעות תהליכים טבעיים, וכי מינים שונים חולקים אב קדמון משותף, נדמו כסותרים את מיתוס הבריאה התנ"כי. מסיבה זו, המאמינים בנכונותו של התנ"ך תקפו את הדרוויניזם כ"כפירה". את התאולוגיה הטבעית של ראשית המאה ה-19 ייצגה אנלוגיית השען של ויליאם פיילי, טיעון להוכחת קיומו של אלוהים אשר משמש גם בימינו את תנועת הבריאתנות. הרעיון של איברים אשר התפתחו בהדרגה זכה להתנגדות אף הוא, בצורת שאלות כמו "איזו תועלת יש בחצי כנף?" או "איזו תועלת יש בחצי עין?", אף על פי שהאבולוציה אינה דורשת את קיומה של חצי עין, אלא של עין שיעילותה פחותה בחצי. כיום מקובלת הטענה כי השיפור ההדרגתי הוא ביכולות של האיבר, ולא במבנהו.

"ביכולות של האיבר לא במבנהו", מי חכם ויסביר את המשפט הזה? האם היכולות של האיבר אינן תלויות בהכרח במבנה הפנימי שלו. כל רכיב פנימי של העין מקנה לה יכולת נוספת. ולכן גם אם העין היתה קיימת מתחילה כגוש בשר, כמו בבובות שעווה, היא צריכה לעבור התפתחות של רכיבים. הרכיבים האלו הם המבנה של העין. לשם כך פיתח דוקינס את תיאוריית הXים לפיה כל תועלת מתחלקת ב2, וכך הלאה. תיאוריה שלא עומדת במבחן המציאות, כמובן שדרגת ראיה מתחלקת לרמות רבות מאד. אבל כל זמן שאין ראיה, לא בשחור לבן ולא בצללים, אין מרכז ראיה במח, ואין עצבים שיעבירו את הרשמים הנקלטים לעיבוד באיזה שהוא מקום. איזה X יכול לקדם אותנו? מערכת הראיה בנויה מישומים מקבילים, שאי אפשר לחלק אותם לאינסוף חלקים. אע"פ שייתכנו אינסוף דרגות בראיה, החל מרגישות לחום או לאור, וכלה בראיה טלסקופית. כל דרגה דורשת תיאום של כל הרכיבים למטרה זו, ואינה מורכבת רק מX.

וכך כותב ה'גורו' דוקינס:

"X הוגדר כדבר דומה מאד לעין האדם - דומה עד כדי כך שעין האדם היתה יכולה להופיע מתוך שינוי יחיד של X.. האם יש סדרה רצופה של X-ים המקשרת בין העין האנושית המודרנית לבין מצב של חוסר עיניים בכלל? לי ברור שהתשובה לשאלה זו חייבת להיות חיובית, אם רק נרשה לעצמנו סדרה ארוכה די הצורך של X-ים. אולי תחשבו כי 1,000 X-ים יספיקו לכם, אבל אם אתם זקוקים למספר גדול יותר של צעדים על מנת שהתמורה תיראה לכם סבירה, פשוט הרשו לעצמכם לחשוב שהיו 10,000 X-ים. ואם לא רב לכם ב10,000 קחו לכם 100,000 וכן הלאה. כמובן, הזמן העומד לרשותכם מציב גבול עליון למשחק הזה, כי יכול להיות רק X אחד בכל דור. למעשה, השאלה משנה את צביונה לזו: האם היה די זמן למספר מספיק של דורות רצופים? אין אנו יכולים לתת תשובה מדוייקת לשאלה כמה דורות היו נחוצים", (השען העיור עמ' 93).

השען אולי עיור, אבל הקורא אינו עיוור, האמנם כה פשוט לחשוב על 100,000 שלבי ביניים בין כלום ובין עין רואה, כאשר כל שלב "מספק אחוז מסויים של ראייה הנותן יתרון" (ע"פ השען העיור עמ' 102). כל 100,000 השלבים אמורים להיות פונקציות של תיפקוד העין, אך אין המדובר בהגדלת העדשה או בהוספת מגה פיקסלים. העין מורכבת מתיאום בין כמות עצומה של חלקים, מה נתן  הX הראשון שנוצר על גבי העור החלק? והאם אחרי כמה אלפי X-ים כבר היה מרכז ראיה במח המתרגם את האורות לתמונה חזותית? רק לשם 100,000 המוטציות האלו 'בזבזנו' כמה מליוני שנים. לפי המקובל העיניים התפתחו עשרות פעמים במשך האבולוציה, כמה אלפי מליארדים נצטרך בשביל להסביר את כל היקום?

התאולוגיה הטבעית כללה (גם לפני פרסום התאוריה של דרווין) קשת רחבה של רעיונות וטיעונים, וכאשר פורסמה התאוריה הופיעו רעיונות של אבולוציה תאיסטית, אשר קיבלו את האבולוציה כגורם משני הפתוח למחקר מדעי, אך המשיכו להחזיק באמונה באלוהים כגורם ראשוני בעל תפקיד כלשהו בהנהגת האבולוציה וביצירת האדם[16]. עמדה זו אומצה על ידי דתות רבות, ביניהן התאולוגיה המודרניסטית של הנצרות אשר רואה את התנ"ך כיצירה אנושית ואת סיפוריו כאלגוריות. עם זאת, בשנות ה-20 של המאה ה-20 הנצרות הפונדמנטליסטית בארצות הברית הפכה את הטיעונים הליטרליסטים (דוגלים בפירוש מילולי) שלהם נגד התאולוגיה המודרניסטית להתנגדות להוראת האבולוציה. הגורמים לכך היו החששות כי מה שהם הגדירו כ"דרוויניזם" הוא שהוביל למיליטריזם הגרמני, והיווה איום על הדת והמוסר המסורתיים.

ושוב טענת קש. ההתנגדות לאבולוציה באה מתוך חשש שהאבולוציה = נאציזם. מובן שטענה אגרסיבית כזו משרתת את הצד הנכון. גם כאן כמו בכל הפרשה כולה, לא מדובר ב'דתיים', אנשים שבחרו להאמין. אלא בפונדמנטליסטים, דתיים קיצוניים הנלחמים במודרנה ובתרבות המערבית. הקונוטציה ברורה.

התנגדות זו התפתחה בסופו של דבר למחלוקת הבריאתנות-אבולוציה, אשר אופיינה בעיקר בהתנגדות של הפונדמנטליסטים והאוונגליסטים להוראת האבולוציה בבתי-הספר הציבוריים. ההתנגדויות הראשונות פסלו את האבולוציה משום שהיא סותרת לכאורה את התנ"ך, אך טיעון זה הפך חסר תוקף כאשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק בשנת 1968, במשפט "אפרסון נגד מדינת ארקנסו", כי מניעת הוראת האבולוציה מטעמים דתיים מפרה את סעיף "הפרדת הדת מהמדינה" בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית. [17]

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, כתוצאה מהחזרת האבולוציה לתוכניות הלימודים בבתי הספר בארצות הברית, פיתחו מתנגדי האבולוציה התנגדויות מתוחכמות יותר. הם טענו כי היא איננה מדעית, כי הוראת האבולוציה מפרה את חופש הדת שלהם, ואף כי קבלת הסינתזה האבולוציונית המודרנית היא השקפה דתית - ולעומתה, לאמונה באלוהים קיים יסוד מדעי. הבריאתנים ביקשו להשתמש בעקרונות ההגינות הדמוקרטים, בטענה כי האבולוציה שנויה במחלוקת, ולכן בשיעורי המדע יש ללמד על קיומה של המחלוקת - ולתת לתלמידים להחליט בעצמם במה להאמין. ההתנגדויות האלה לתורת האבולוציה הגיעו לשיאן בשנות ה-90 של המאה ה-20 עם תנועת התכנון התבוני, אשר צברה תמיכה ציבורית רחבה בארצות הברית. [18]

כמובן שאדם שפוי לא ינסה להכריח חילוניים באמצעים משפטיים שלא ללמוד אבולוציה. יש להשפיע באמצעים פדגוגיים ללמד אבולוציה בצורה הגונה ומאוזנת, להבהיר מה מוכח ומה השערה. מה ריאלי ומה הזוי.

ערעורים על מחקר האבולוציה

טיעונים על פיהם המחקר המדעי בתחום האבולוציה נכשל

התנגדויות רבות לתורת האבולוציה התמקדו בהמעטת ערכה כתורה מדעית, בנסיון לערער על תקפותה או לפסול אותה, ולהציג את הבריאתנות כהסבר טוב באותה מידה - או אף טוב יותר - למגוון של החיים. הבריאתנים טוענים כי האבולוציה אינה מוכחת, אינה עובדתית, או שנויה במחלוקת.

"הבריאתנות כהסבר טוב באותה מידה", איך בדיוק הבריאתנות מקבילה לאבולוציה, האם היא הסבר מדעי? האם היא מנסה להסביר את מוצא החיים? הבריאתנות היא טיעון תיאוסופי הדוגל בכך שהעולם נברא ע"י האל, ואין לדעת איך בדיוק ומה בדיוק יצר, מכיון שחשיבה אנושית - מדעית אינה יכולה לזהות פעולות לא טבעיות, ובנסיון לפרט ולפשט פעולות אלהיות היא בהכרח תשגה.

האבולוציה כתאוריה או עובדה

מתנגדי האבולוציה טוענים תכופות כי היא "רק תאוריה", במטרה לסווג אותה כעניין של השקפה בלבד ולא כתורה מדעית המבוססת על עובדות וראיות. טענה זו משקפת חוסר הבנה של משמעות המילה "תאוריה" (אנגלית: Theory) בהקשר המדעי שלה. בעוד בלשון הדיבור היומיומית "תאוריה" היא סברה או ניחוש, במדע תאוריה היא פשוט הסבר או מודל של העולם אשר מספק חיזויים שניתן לבדוק ולאמת אותם (ראו השיטה המדעית). המילה "אבולוציה", במובן של תאוריה מדעית, מתייחסת לכל מודל המסביר את מגוון המינים ומוצאם. דוגמה לתאוריה של אבולוציה היא הסינתזה המודרנית, המשלבת את הברירה הטבעית של דרווין עם חוקי התורשה של מנדל. כמו כל תאוריה מדעית אחרת, גם הסינתזה המודרנית, עומדת למבחן שוב ושוב בידי מדענים, ובמקרה הצורך אף זוכה לשינויים ותוספות. ישנו קונצנזוס מכריע בקרב הקהילה המדעית לגבי היותה של הסינתזה המודרנית המודל היחיד אשר מסוגל לתת הסבר לעובדות הידועות בנושא האבולוציה. [19] בעברית מתרגמים בדרך כלל את המילה האנגלית Theory בהקשר מדעי כ"תורה", מה שמקל על ההבחנה בין לשון הדיבור ללשון המדעית. המונח Theory Of Evolution מתורגם כ"תורת האבולוציה", בדומה ל"תורת היחסות" או "תורת המיתרים" למשל. עם זאת, המונח "תאוריית האבולוציה" נמצא בשימוש אף הוא, גם בידי גורמים מדעיים אך בעיקר בידי גורמים דתיים, מהסיבות שצויינו לעיל.

כאן כבר ישנה טעות בולטת. ברור שבמדע אין אלא תיאוריות ולא עובדות, וגם חוק המשיכה מוגדר כ"תיאוריה". אבל אי אפשר להשוות תיאוריות של מדע מדוייק כמו תורת הייחסות, לבין תיאוריות של התרחשויות בעבר. תורת היחסות מסבירה את העצמים שאנו רואים בעינינו בהווה, ומנבאת את פעולותיהם. היא נמדדת בכלי מדידה. האבולוציה עוסקת בהתרחשויות, שאין שום דרך להוכיחם או למדדם. הוכחת האבולוציה משמעה שלילת התערבות אלהית. אין שום דרך ואפילו תיאורטית לשלול התערבות אלהית, (לו היתה דרך לשלול התערבות אלהית, בהכרח היתה לגיטימית גם דרך גם להוכיח התערבות כזו), שכן התערבות אלהית אינה נמדדת בכלי חשיבה ומדידה שלנו. השוואת תורת האבולוציה לכל תורה מדעית, או לתורת היחסות לשם דוגמא, היא הטעייה.

מבקרי האבולוציה טוענים גם כי היא "איננה עובדה". במדע, עובדה מוגדרת כתצפית אמפירית הניתנת לאימות; ובלשון הדיבור, עובדה היא כל דבר אשר יש מספיק ראיות לזכותו. במקרה האחרון מתייחסים, למשל, לתאוריות כגון "כדור הארץ סובב סביב השמש" ו"עצמים נופלים בגלל הכבידה" כאל עובדות. מכאן, מנקודת מבט מדעית, ניתן לקרוא לאבולוציה "עובדה" מאותה סיבה שניתן לקרוא לכבידה "עובדה": לפי ההגדרה המדעית, אבולוציה היא פשוט תהליך, שניתן לצפות בו, המתרחש כאשר אוכלוסייה של אורגניזמים משתנה בצורה גנטית במשך הזמן. גם לפי ההגדרה הדיבורית ניתן לקרוא לתורת האבולוציה "עובדה", בשל טיבה המבוסס היטב והמספר הרב של הראיות התומכות בה. האבולוציה נחשבת הן תאוריה והן עובדה בעיני המדענים. [20][21][22]

כמובן שהשאלה הסמנטית מה מכונה "עובדה" אינה רלבנטית, משפט הסיכום הוא הפנייה אל הסמכות הרגילה בערך זה. "האבולוציה נחשבת הן תיאוריה והן עובדה בעיני המדענים", בעיני אלו מדענים? אלו שמאמינים בה ומקבלים אותה. אותם המדענים שלא מקבלים אותה, זוכים לכינוי "בריאתנים" (המחבר אותם באופן אוטומטי עם מטיפים אוונגליסטים), ולכן במקום לכתוב "עובדתיותה של האבולוציה שנויה במחלוקת", כותבים כי "בעיני המדענים היא תיאוריה ועובדה".

שיבוש דומה ניתן למצוא בביקורות הטוענות כי האבולוציה "בלתי מוכחת". [23] הוכחה מוחלטת קיימת אך ורק בלוגיקה ובמתמטיקה, ולא במדע - שם ניתן רק לאשש או להפריך תאוריות, אך לעולם לא להוכיח אותן. לכן, טענה זו של מתנגדי האבולוציה היא נכונה, אך בצורה שטחית בלבד - לא ניתן "להוכיח" אף תאוריה מדעית. מקור הבלבול הוא שוב בלשון הדיבור, בה המשמעות של "הוכחה" היא פשוט "ראיות מספקות" - רק לפי משמעות זו, ניתן להתייחס לאבולוציה כ"מוכחת". הבחנה זו היא בעלת חשיבות רבה בפילוסופיה של המדע, מאחר שהיא מדגימה את החוסר בוודאות מוחלטת לגבי כל הטענות האמפיריות (ולא רק לגבי האבולוציה). [24]

שוב ניצול של הסמנטיקה, את האבולוציה אי אפשר להוכיח בדומה לכל התיאוריות האחרות של המדע המדוייק, מכיון שהיא עוסקת בהיסטוריה, בהתרחשויות בעבר, אותן לעולם אי אפשר להוכיח בצורה ישירה. אפשר לתת סברות והשערות, אבל אי אפשר להוכיח. בדיוק כמו במדעי הרוח, בהיסטוריה, ובמדעי הקומפוט. אין שום דרך להוכיח התרחשויות בעבר בקנה מדה שכזה. ובודאי לא לשלול התערבות אלהית. פשוט אין דרך תיאורטית להוכיח דברים כאלו. וההשוואה לתיאוריות במדע מדוייק, להן יש בעצם 'אישושים' שאנו מתייחסים אליהם כהוכחות, היא הטעייה.

מידת קבלתה של תורת האבולוציה בקהילה המדעית

אחת מההתנגדויות המודרניות העיקריות לתורת האבולוציה טוענת כי האבולוציה "שנויה במחלוקת" או פולמוסית. בניגוד לטיעונים בריאתניים קודמים, אשר ביקשו למנוע את הוראת האבולוציה לחלוטין, טיעון זה גורס כי בשל המחלוקת יש להציג את האבולוציה בשיעורי המדע לצד "השקפות חלופיות", ולהניח לתלמידים לבחון את האפשרויות ולהחליט בעצמם איזו מביניהן היא הנכונה. [25] פניה זו ל"הגינות" ולגישה יותר דמוקרטית ו"מאוזנת", בה להשקפות מנוגדות ניתן "זמן שווה", אומצה על ידי בריאתנים אמריקאים רבים, וביניהם אף נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש. [18][23][26]

יש לשים לב, כי פניה זו ל"הגינות"- באה במרכאות כמובן, לגישה "מאוזנת" במרכאות כמובן. הכותב יודע את האמת הברורה, ולא נותר אלא לשים מרכאות על ראשם של הפונדמנטליסטים שבעיניהם מתן לגיטימציה אפשרית לדת היא "הגינות".

על בסיס טענה זו נבנה קמפיין "ללמד את המחלוקת" של מכון דיסקברי, ארגון המנסה לקדם את הוראת הבריאתנות והתכנון התבוני בכיתות המדע בבתי הספר התיכונים בארצות הברית. קמפיין זה מהווה חלק עיקרי ב"אסטרטגיית הטריז" של המכון, אשר מטרתה הסופית היא "לבטל את השקפת העולם המטריאליסטית המדכאת ולהחליפה ב'מדע' התואם את האמונה הנוצרית והתאיסטית". [27]

טיעון זה נדחה מכל וכל, הן על ידי מדענים והן על ידי בתי משפט בארצות הברית, בשל העובדה כי המדע אינו מבוסס על פופולריות, אלא על ראיות בלבד. הקונצנזוס המדעי בקרב הביולוגים הוא שקובע איזו תאוריה מדעית היא המקובלת, ולא הדיעה הרווחת בקרב ההמונים או עקרון ה"הגינות". למרות שהאבולוציה אכן שנויה במחלוקת בזירה הציבורית, היא לחלוטין אינה כזו בקרב מומחים בתחום הביולוגיה.[28]

"לחלוטין אינה כזו בקרב הביולוגים", שקר שכבר דובר בו לעיל. גם אין טעם לצמצם את הדיון ל"תחום הביולוגיה", האבולוציה היא תיאוריה על מוצא החיים והמינים במקביל להתפתחות כדוה"א, זה מספיק בכדי לכלול עוד הרבה תחומים מכריעים במדע. אנשי מדע מכל רחבי הקשת הביעו הסתייגויות מתקפותה של האבולוציה כפותרת את כל הבעיות. אחד המתנגדים המפורסמים לאבולוציה הוא ד"ר לי ספטנר ביו פיזיקאי, האם העובדה שאינו ביולוג בהכשרתו מבטלת את דעתו?  

בתגובה, ערערו הבריאתנים על מידת התמיכה המדעית באבולוציה. מכון דיסקברי אסף, מאז 2001, חתימות של מעל 600 מדענים באמצעות עצומה שכותרתה "התנגדות מדעית לדרוויניזם", על מנת להראות כי ישנם מדענים אשר מתנגדים למה שהם הגדירו כ"אבולוציה דרווינית". עם זאת, ההצהרה עליה חתמו המדענים לא טענה לחוסר אמונה מוחלט באבולוציה, אלא הביעה ספק לגבי היכולת של "מוטציות אקראיות וברירה טבעית להסביר את מורכבות החיים". בנוסף, מספר החתימות של מדענים אשר תחום המומחיות שלהם היה ביולוגיה או תחומים קרובים עמד על 80 בלבד. מספר עצומות-נגד נוצרו בתגובה, וביניהן עצומה שכותרתה "תמיכה מדעית בדרוויניזם", אשר הועברה מפה לאוזן ואספה מעל 7,000 חתימות של מדענים מכל התחומים - בארבעה ימים בלבד, ו"פרויקט סטיב", עצומה הומוריסטית אשר אספה 891 (נכון ל-7 ביולי 2008) חתימות של מדענים התומכים באבולוציה ששמם "סטיב".

האם כמות חתימות רלבנטית לויכוח מדעי? השאלה היא מה כמות התשובות שנענו על ידי סטיבים למיניהם לשאלות ספציפיות? מדען שאינו מאמין באבולוציה, מראה כי חשיבה מדעית וידע מדעי אינם מובילים בהכרח לאמונה באבולוציה ולשלילת הדת. מדען המאמין באבולוציה אינו מראה שום דבר, הוא מראה שהוא הולך בתלם, אינו ספקן יותר מדי, ומקבל את מה שהקונצנזוס החילוני חושב. האם מישהו ציפה שרוב המדענים החילוניים יהפכו לדתיים או שהאתאיסטים יהפכו למאמינים? (כן, בשביל לא לקבל את דרך האבולוציה, צריך להיות למאמין או לפחות פתוח לאפשרות כזו)

הבריאתנים טענו, במשך יותר ממאה שנה, כי האבולוציה היא "תאוריה במשבר" ובקרוב תיפול - זאת בהתבסס על מגוון טענות המובאות כאן, ביניהן הטענה כי חסרות ראיות מהימנות לנכונותה של האבולוציה והטענה כי היא מפרה חוקי טבע (ראו בהמשך).

האבולוציה לעולם לא תפול, שכן היא אינה מבוססת בכלל על שלמותה כתיאוריה. גם אם יהיו בה אלף חורים היא תהיה ברירתו היחידה של האתאיסט, ועבודתו היחידה של המדען (בתחום מוצא החיים והמינים), ולכן כל עוד יש אתאיסטים, חילונים, וענפי מדע העוסקים במוצא החיים והמינים תהיה אבולוציה. מדובר במגמה, ולא דוקא בפרטים הספציפיים המקובלים כיום או יהיו מקובלים מחר.

התנגדויות אלה נדחו על ידי מרבית המדענים, אשר טענו בנוסף כי התכנון התבוני ותאוריות בריאתניות אחרות אינן עונות על הסטנדרטים המדעיים הבסיסיים ביותר שיאפשרו להן להוות "חלופות" מדעיות לאבולוציה, ואפילו אם קיימות ראיות כנגד האבולוציה, תהא זו ברירה כוזבת לסווג אותן כראיות בעד התכנון התבוני. [26][29]

כאן כבר לא מדובר בטיעון קש אלא בדיון קש, האם אדם שפוי מעלה בדעתו כי תכנון תבוני או בריאה הם "חלופה מדעית" או "עונה על סטנדרט מדעי בסיסי"? דעות כאלו אפשר לבחון בכלים מדעיים? להסביר בנוסחאות? מי שמאמין בבריאת העולם, מסיבותיו שלו, יכול להמשיך להאמין בלי שום "הסבר מדעי" לבריאה, כי כל נסיון מדעי להסביר את מעשי האל חסר טעם. אם לוקחים את המנגנון הספציפי המקובל כיום באבולוציה, ברור שאמונה באל תהיה ברירה כוזבת לגבי הפרטים המקובלים כיום. אבל אם מציבים את המגמה של "הסבר טבעי בכלים טבעיים" מול "הסבר של בריאה אלהית" אין דרך שלישית. יהיה ההסבר הטבעי אשר יהיה, כל מה שיכלה האנושות להשיג בנושא מוגדר כ"אבולוציה". ולכן יש כאן שתי דרכים בלבד (אם נניח בצד את הדיונים המטופשים על מהות האלהים, רצונו, כינוייו, וחבריו. בכל אופן מדובר על כח חיצוני שבורא, ומידע עליו אין לנו).  

התנגדות דומה לאבולוציה טוענת כי סמכויות מדעיות מסוימות הטילו ספק באבולוציה או דחו אותה בעבר הרחוק. טענה שכיחה היא כי דרווין בעצמו "התחרט" על ערש דווי - מיתוס שמקורו באליזבת הופ, מטיפה נוצרית שטענה כי ביקרה את דרווין לפני מותו. התנגדויות אלה מהוות כשלים לוגיים מסוג פנייה אל הסמכות - גם אם המיתוס היה נכון, הוא אינו רלוונטי לשאלת נכונותה של התאוריה עצמה.

לפי צורת הדיון בערך הזה, אזי חשובה מאד דעתו של כל אחד ואחד, אם דרוין היה ביולוג, וחזר בו, הרי מצינו ביולוג אחד שאינו מקבל את האבולוציה. והערך כולו בנוי סביב ההנחה כי "בקרב הביולוגים האבולוציה היא עובדה".. אופס, דרוין בכלל לא היה ביולוג בהכשרתו, אבל מה כל זה משנה?

ערעורים על איכות הראיות לאבולוציה

הערעורים על הראיות לקיומה של האבולוציה הם בדרך כלל יותר מוחשיים ומדויקים, ולרוב כוללים ניתוח ישיר של השיטות והטענות שמספקת הביולוגיה האבולוציונית.

הטענה כי האבולוציה מעולם לא נצפתה בטבע

טענה נפוצה של הבריאתנים היא כי האבולוציה לא נצפתה מעולם. [30] לרוב נוגעות טענות מסוג זה בשאלת כיצד האבולוציה מוגדרת (ראו לעיל). תחת ההגדרה הביולוגית המקובלת של "אבולוציה", זהו עניין פשוט ביותר לצפות באבולוציה במהלך התרחשותה. תהליכים אבולוציונים, בצורת אוכלוסיות המשנות את הרכבן הגנטי מדור לדור, נצפו פעמים רבות מספור - הן במעבדה, למשל באבולוציה של זבוב הפירות ושל חיידקים, והן בטבע, למשל באבולוציה של דגי אמנון.

זה שאירוע מסויים לא נצפה, אינו מפריע להוכיח אותו. הטיעון הוא לא שהאבולוציה לא נצפתה, אלא שהיא לא הוכחה. חלק מן המנגנון האבולוציוני המקובל כיום, מסתייע בתהליכים שנראים כבלתי אפשריים. כמובן שאם היינו צופים בהם הבעיה היתה נפתרת, אבל אנו מסתפקים רק בהוכחה או לכל הפחות הסבר כיצד הם אפשריים.

בתגובה לדוגמאות כגון אלה, בריאתנים רבים מציינים כי הם מתנגדים רק למקרו-אבולוציה (שינויים גדולים, ברמת המין), ולא למיקרו-אבולוציה (שינויים קטנים בתכונות של אוכלוסיות מאותו המין). [31][32] רוב הארגונים הבריאתניים אינם מערערים על קיומם של שינויים אבולוציונים קטנים וקצרי-מועד, כגון אלו שניתן לצפות בהם אף בתהליכים מוכרים מחיי היום יום כגון גידול כלבים. במקום זאת, הם מערערים על קיומם של שינויים אבולוציונים רחבי-היקף המתרחשים במשך תקופות ארוכות, אשר לטענתם - מעצם הגדרתם לא ניתן לצפות בהם ישירות, אלא רק להסיקם מתהליכים מיקרו-אבולוציונים או מעקבות של תהליכים מקרו-אבולוציונים.

הטיעון הוא שלכל מין יש יכולת מקסימלית להשתכלל. אין פלא שכלבים משתכללים ומשתנים זה מזה, כל עוד הם כלבים. אבל מכאן אי אפשר להוכיח שכלב יהפוך בסופו של דבר לסוס. גם אם נציב גרף עולה של כל הפרמטרים הפיזיולוגים, ברמת הXים. עדיין לא הראינו שהפלטפורמה הבסיסית של "כלב" יכולה לשאת על גבה אינסוף התפתחויות. נכון ש"לא ראינו אינה ראייה", אבל לא מדובר בנפילה אקראית של חפצים, מדובר ביצור חי ההופך ליצור אחר. מכיון שאין זה בתכנית שלו, ואין הדבר יכול לקרות מעצמו. אנו חייבים להסביר אותו על ידי מנגנון קיים הפורץ את מנגנון ההתרבות. מוטציה המשכללת את המין הקיים היא סבירה, מכיון שעדיין תואמת לקוד הבסיסי של היצור. השאלה היא האם המוטציות יכולות לעבור את הגבול הזה.

למרות זאת, לפי ההגדרה הביולוגית של "מקרו-אבולוציה", הן מיקרו-אבולוציה והן מקרו-אבולוציה נצפו. היווצרות מינים, לדוגמה, נצפתה ישירות פעמים רבות, למרות הסברה המוטעית הנפוצה כי אין זה כך. [33] בנוסף, הסינתזה האבולוציונית המודרנית אינה מבחינה באופן מובהק בין מקרו- ומיקרו-אבולוציה, ומחשיבה את האחרונה להיות זהה לראשונה אך בקנה-מידה גדול יותר. [34][24]

וזו באמת סוג של תשובה, ממין הטענה. הטיעון היה שיש להבדיל בין שכלול מין ובין יצירת מין חדש, שיש גבול עליון לשינויים בפלטפורמה של המין הקיים. אבל התשובה היא "שלפי הסינתזה המודרנית אין להבחין ביניהם באופן מובהק", כלומר לא מקובל להבחין ביניהם, ושלום על ישראל.

להמחיש את התשובה, נפנה אל המקור [33] הפותח בריכוך המוכר "בכדי לדון על היווצרות מינים יש להגדיר מה קרוי מינים" (סעיף 2.0), משמע ישנה בעיה לדווח על היווצרות מינים בטרמינולוגיה הרגילה, יש להמציא טרמינולוגיה אד-הוק לצורך הענין. סעיף 3.0 ממשיך להמחיש את הענין כשהוא מתאר את חוסר הדיווחים המתמיה על היווצרות מינים. שם מופיע בין השאר המשפט הנפלא: "רוב הביולוגים משוכנעים כי היווצרות מתרחשת, מה שהם רוצים לדעת זה איך היא מתרחשת" ("Most biologists are convinced that speciation occurs. What they want to know is how it occurs"), בסופו של דבר עולה כי ההגדרה הנוחה ביותר היא סוג של בידוד בין שתי קבוצות המונע הזדווגות בסופו של דבר. ייתכן שלפי הגדרה זו, גם שני סוגים של כלבים הנראים שוים  לגמרי, אך כתוצאה משינוי גנטי לא יהיו מסוגלים להתרבות זה מזה או שסתם יאבדו את המשיכה המינית, ייחשבו כשני מינים.

והדוגמאות של מינים חדשים הם: בשנת 1905 נמצא מין יוצא דופן של רקפת הערב (סיפור לא ידוע ולא מאומת, מנין שהמין יוצא הדופן נוצר בגינתו של המוצא ולא היה קיים מאז ומעולם?). בהמשך מובאות עוד דוגמאות של הכלאות צמחים שיצרו מינים חדשים (רובן מראשית המאה ה20, לא מדובר במקרים מפורסמים ומאומתים). אלא שכל ה"מינים החדשים" היו רק פונקציות של שני האבות, והחידוש היחידי שבהם היה חוסר יכולת להתרבות זה מזה, התפצלות רבייתית. ונזכיר כי המדובר בצמחים. מעולם החי הובא מקרה של פיצול רבייתי בדרוזופילות, תוך ציון כי מעבדות אחרות ניסו לשחזר ניסוי כזה ללא הצלחה.

ובקצרה "היווצרות המינים שנצפתה פעמים רבות" לא עוסקת כלל בחריגה מהגבול העליון של המין. אלא בקלקול היכולת להתרבות זה מזה, פיצול, ולא שכלול.


 בנוסף, את המקרו-אבולוציה ניתן להסיק מעקבות היסטוריים. לדוגמה, מאובני מעבר מספקים חוליה מקשרת בין מספר קבוצות של אורגניזמים, לדוגמה - הארכיאופטריקס המקשר בין הציפורים והדינוזאורים [35] או הטיקטאליק, שהתגלה בשנת 2004 ומקשר בין הדגים והדו-חיים בעלי הגפיים. [36]

איך וכיצד מאובן "מעבר" מוכיח  על מאקרו אבולוציה? האם הכינוי "מעבר" שהוצמד לו מוכיח זאת? האם עצם קיומו של מין המחזיק בתכונות של שתי קבוצות, מוכיח כי הוא התפתח מקבוצה א' וממנו התפתחה קבוצה ב'? אם האופציה השניה היא בריאה, היש כאן הוכחה כי המין הזה לא נברא, בדיוק כמו כל שאר המינים? אם כך היה לא היינו צריכים להאריך יותר מדי. השימפנזה "מוכיח" שהאדם נוצר מן הקוף, כי הוא "מעבר" בין הקוף לאדם, הזברה "מוכיחה" כי הג'ירפה נוצרה מן הסוס, שכן היא ניצבת ביניהם בתכונותיה. ברור שהיכולת להסביר את המין הממוצע מבחינת תכונותיו כמתפתח מא' וכאב קדמון של ב' אינה מהווה הוכחה.

הבריאתנים מערערים על דוגמאות אלה במגוון דרכים: הם טוענים כי מאובנים אלו הם מתיחות,

כמובן שראשית טוענים הבריאתנים כי כל המאובנים הם מתיחות, זו הרי דרכם לטעון שכל אנשי המדע שקרנים וגנבים. עובדה היא שהיו כמה מתיחות בתחום, אבל האם כל מי שמתנגד לאבולוציה סובר כי כל מאובן התומך בהשערה כל שהיא מהווה מתיחה?

או שניתן לשייכם באופן בלעדי לקבוצה אחת בלבד (לדוגמה, דגים או דו-חיים) ולכן הם אינם מראים על מעבר אמיתי בין שני מינים שונים, או שצריכות להיות ראיות רבות יותר למעברים ברורים בין מינים. [37] דרווין עצמו חשב כי המחסור במאובני מעבר הוא אחת מהחולשות הגדולות ביותר של התאוריה שלו: "מדוע אין השכבות הגאולוגיות מלאות בחוליות-ביניים שכאלה? הגאולוגיה אינה חושפת שרשראות של צורות חיים המשתנות בהדרגה, וזוהי כנראה ההתנגדות הגדולה ביותר אשר עשויה להופיע כנגד התאוריה שלי". [38] עם זאת, מספר מאובני המעבר הברורים שנמצאו גדל במידה עצומה מאז ימיו של דרווין, ובעיה זו נפתרה ברובה עם התהוותה של תורת שיווי המשקל המקוטע, אשר חוזה רשומות מאובנים יציבות בעיקרן אשר "נשברות" לעתים כאשר התרחשו אירועים של היווצרות מינים רחבת-היקף. [39]

הכותב יורה לכל הכיוונים, ראשית הוא כותב כי "מספר מאובני המעבר הברורים שנמצאו גדל במדה עצומה מאז ימיו של דרוין", אבל האמת היא שמאז ימיו של דרוין הבעיה רק הולכת ומחריפה. זה כל היסוד לתורת "שיווי המשקל המקוטע" של סטיבן ג'יי גולד, טיעוניו היו כי כמעט ואין שום מאובני מעבר, המינים משתנים בקפיצות, ואין שום אפשרות להחזיק בתיאוריית האבולוציה הקלאסית. הבעיה לא "נפתרה" על ידי שיווי המשקל המקוטע, אלא המציאות התקבלה, החוקרים הכירו בעובדה כי לא היתה אבולוציה איטית מעולם, המינים הופיעו ופרצו כמעט כמו שהם, במספר תקופות ידועות. התיאוריה של גולד מנסה להשלים עם המציאות הזו, ולטעון שהאבולוציה עבדה בקפיצות. ושמינים היו קיימים מליוני שנים ללא שינויים. ואילו מינים חדשים הופיעו בדרך כלל במפץ כמו שהם ללא שום הדרגה.

הבריאתנים טוענים בתגובה שאפילו היווצרויות מינים שנצפו בטבע ומאובני מעבר אינם מהווים ראיות מספיקות לשינויים העצומים המתומצתים בביטויים כגון "דגים לפילוסופים" או "חלקיקים לאנשים". [40]

ובקצרה, הבריאתנים אינם יכולים לדבר כאחד האדם על הבדל בין היווצרות מין לבין שינוי פונקציונאלי. הם ישר נכנסים לאקסטזה דתית ומתיזים מלים נשגבות כמו "חלקיקים" או "פילוסופים".

לאחר שראיות ישירות ומשכנעות לאבולוציה בין מינים וממין למין נאספו בכמות גדלה והולכת,

"ראיות ישירות לאבולוציה בין מינים וממין למין נאספו בכמות גדולה והולכת", חסר כאן את התגית של המקור. היכן נמצאה ראיה ישירה לאבולוציה בין מין למין, אפשר בכלל להוכיח דבר כזה? (אגב, מה ההבדל בין "ממין למין" ו "בין מינים"?).

הבריאתנים הגדירו מחדש את הבנתם לגבי מה עשוי להיקרא "מין שנוצר", והמשיכו להתעקש כי הדגמות "מסעירות" יותר לאבולוציה חייבות להיווצר בצורה נסיונית. [41] גרסה אחת של התנגדות זו היא "האם היית שם?", אשר הגה והפיץ הבריאתן האוסטרלי קן הם. היא טוענת כי מאחר שאף אחד, פרט לאלוהים, אינו יכול לצפות ישירות באירועים שהתרחשו בעבר הרחוק, הטענות המדעיות הן בגדר ספקולציות או "סיפור סיפורים". [42][43]

ושוב, הבריאתנים מדברים ישר אל הרגש, מחפשים הוכחות מסעירות, ודורשים צפיה ישירה אונליין. מדוע היו צריכים להגדיר מחדש מה הוא "מין שנוצר"? דומה שלהיפך, הטוען כי נוצרו מינים הוא זה שמנסה להגדיר מחדש מה הוא "מין שנוצר", כדי להכליל בנושא גם עש שחור שהתרבה על פני חברו שהיה קיים גם הוא.

בתחומים מדעיים כגון אסטרופיזיקה או מטאורולוגיה, בהם תצפיות ישירות או ניסויים במעבדה הם קשים או בלתי אפשריים, השיטה המדעית מתבססת על תצפיות עקיפות והיקשים לוגיים. בתחומים אלה, תאוריה עומדת במבחן ההפרכה כאשר היא משמשת לחיזוי תוצאות של תצפיות חדשות. כאשר תצפיות כאלה סותרות את חיזויי התאוריה, יש לשפר אותה או אף לגנוז אותה אם תאוריה חלופית מסבירה את העובדות שנצפו בצורה טובה יותר. לדוגמה, תורת הכבידה של ניוטון הוחלפה בתורת היחסות הכללית של איינשטיין כאשר האחרונה חזתה את מסלולו של כוכב חמה בצורה מדויקת יותר. [44]

 שוב, ההשוואה הזו של האבולוציה, לתיאוריות מתחום המדע המדוייק, היא פניה אל הרגש. אין שום השוואה בין ספקולציות ואקסטרפולציות לעבר, ובין תיאורים של תצפיות מוחשיות.

הבריאתנים טוענים כי סוגים מסוימים של ראיות אינם מספקים מידע מהימן לגבי העבר. נטען, לדוגמה, כי תיארוך רדיומטרי - שיטה להערכת גילם של חומרים בהתבסס על התפרקות רדיואקטיבית של מספר איזוטופים - מספקת תוצאות בלתי עקביות ולכן בלתי מהימנות. בפרט, תיארוך פחמן-14, אשר מתבסס על האיזוטופ פחמן-14, זכה לביקורת רבה. נטען כי הוא נשען על מספר הנחות לא מוצדקות, כגון עקרון האחידות, קצב התפרקות רדיואקטיבי אחיד, והתייחסות לסלעים כאל מערכות סגורות. עם זאת, מגוון רחב של בדיקות בלתי-תלויות אישרו את מהימנותו של התיארוך הרדיומטרי בכללותו; בנוסף, שיטות וטכניקות שונות של תיארוך רדיומטרי אישרו זו את תוצאותיה של זו. לכן שיטה זו מקובלת על כל המדענים כמהימנה ועקבית. [45]

תיארוך רדיומטרי אינו יכול להוכיח את האבולוציה, הוא עוסק רק בגיל העולם, אבל לא בשאלה של מוצא המינים. ההתאמות בין התיארוכים הרדיומטריים הן חלקיות, אין בהן עקיבות שיטתית ברמה של מעשים שבכל יום, נמצאו התאמות רבות, וישנן גם חריגות רבות, מה שמלמד כי את ההתאמות אפשר להסביר בעוד דרכים, בדומה לדרכים בה נאלצים להסביר את החריגות. לא ייתכן שנקבל בדיקה רק כאשר היא מתאימה להנחת המבוקש. השימוש הסדיר בה נעשה על בסיס 'כיול' שהוא סוג של הערכה של המשתנים הרבים המרכיבים את האקסיומות של הבדיקה.

"שיטה זו מקובלת על כל המדענים", בהיעדר דרכים אחרות ברור שהשימוש יהיה בשיטה זו, היא המקסימום שאפשר. אמנם אין לקבל אותה כדבר מוחלט וכבלתי ניתנת  לערעור.

 התנגדות דומה טוענת כי ראיות מאובנים אינן מהימנות. התנגדות זו מבוססת על קשת רחבה של טענות, וביניהן: שיש יותר מדי "פערים" ברשומות המאובנים, [46][47] שהשיטה המשמשת לתיארוך המאובנים היא מעגלית (ראו לעיל), ושמאובנים מסוימים, כגון "מאובנים זקופים", הם לכאורה "לא שייכים" למקום בו הם נמצאו. [48] בנוסף, נטען כי חלק ממאפייניה של האבולוציה תומכים דווקא בקטסטרופיזם הבריאתני (ראו המבול) ולא בהדרגתיות של תאוריית שיווי המשקל המקוטע האבולוציוני, [49] אשר לטענת הבריאתנים היא תאוריה "מאולתרת" הנועדה להסביר את הפערים ברשומות המאובנים. [50]

כאן נעתק הדיבור מפי הכותב, ואינו מנסה להגן על האבולוציה. משום מה.

טיעונים שעל פיהם העיסוק באבולוציה אינו מדעי בכלל

ביקורת נפוצה של תנועת הבריאתנות החדשה גורסת כי האבולוציה אינה עומדת בסטנדרטים המדעיים הרגילים, ולכן היא אינה תאוריה מדעית אמיתית. נטען כי הביולוגיה האבולוציונית אינה פועלת לפי השיטה המדעית, ולכן אין ללמד אותה בשיעורי המדע, או לכל הפחות יש ללמדה לצד השקפות אחרות, כגון הבריאתנות. ביקורות אלה עוסקות לעתים קרובות בטיבן הבסיסי של תורת האבולוציה ושל השיטה המדעית.

חלוקת סדר היום של ביה"ס אינה כה חשובה, האבולוציה היא צורת חשיבה מדעית, ואפשר ללמור אותה בשיעורי המדע, אבל אין להסתיר את האמת שמדובר בדברים לא מוכחים, שלא פותרים את כל הבעיות. במדע יש תחומים ויש רמות וודאות, ואין צורך להפוך דוקא את התיאוריה של האבולוציה לאלימה ותוקפנית יותר ממה שהיא ולהציג אותה כסותרת או כמייתרת את האמונה.

טענות כי האבולוציה היא דת

הבריאתנים טוענים לעתים קרובות כי "האבולוציה היא דת ולא מדע". [51] מטרת הביקורת הזו היא לחתור תחת ה"עליונות" שהביולוגים טוענים לה בעת ויכוחים עם בריאתנים, ולעצב מחדש את הוויכוח: במקום ויכוח בין מדע (אבולוציה) לבין דת (בריאתנות) - כוויכוח בין שתי אמונות דתיות. במקרים מסוימים נטען אפילו כי האבולוציה היא דת, בעוד צורות מסוימות של בריאתנות (כגון תכנון תבוני) הן מדע לכל דבר ועניין. [52][53] מתנגדי האבולוציה מכנים את תומכי האבולוציה לעתים קרובות "אבולוציוניסטים" או "דרוויניסטים", על מנת לרמז כי מדובר על סוג של אידאולוגיה או השקפת עולם ("אבולוציוניזם" על משקל "פציפיזם", "בודהיזם" וכדומה).[51]

הטיעונים לגבי סיווגה של האבולוציה כדת מסתכמים לרוב בטיעונים באמצעות אנלוגיה: לאבולוציה ולדת יש, לטענת המבקרים, תכונה משותפת אחת או יותר - ולכן האבולוציה היא דת. לדוגמה, נטען כי האבולוציה מבוססת על אמונה, כי תומכי האבולוציה מחשיבים את דרווין כנביאם, וכי הם דוחים הצעות חלופיות בצורה דוגמטית ובקנאות עיוורת. [23][54] טענות אלה הפכו נפוצות במיוחד בשנים האחרונות, כאשר תנועת הבריאתנות החדשה פעלה להרחיק את עצמה מהדת, על מנת לקבל לגיטימציה מהציבור, מהממסד ומהקהילה המדעית. [28]

האבולוציה היא תוצר של חשיבה מדעית, שמוצג בצורה שונה מאד ממה שהוא. תיאוריות מוצגות כעובדות, והסברים חלקיים מוצגים כפתרונות מושלמים. שחזורים ותרשימים מוצגים בספרי לימוד, ללא אף כוכבית קטנה המלמדת כי מדובר בסברות והשערות ולא בעובדות. במדה ומציגים את האבולוציה כפתרון על וכמייתרת את הדיון התיאוסופי או הפילוסופי - מנסים לתפוס את מקומה של הדת. מן הראוי שלימוד האבולוציה לא יהווה סתימת גולל על שאלות דתיות, אלא ישאיר אותן פתוחות לדיון ולימוד ישיר.

תומכי האבולוציה טוענים בתגובה כי טענותיו של אף מדען - ובכלל זה דרווין - אינן נחשבות "קדושות". לראיה, חלקים רבים בתורתו של דרווין נפסלו או שונו בידי המדענים במהלך השנים, על מנת ליצור ראשית את הנאו-דרוויניזם ולאחר מכן את הסינתזה האבולוציונית המודרנית. [55][56] הטענה כי האבולוציה היא "עניין של אמונה", המבוססת על הסברה כי האבולוציה "לא נצפתה מעולם" (ראו בהמשך), נדחית על ידי המדענים מאחר שקיימות ראיות רבות לקיומה של האבולוציה.

נכון הדבר כי לא הגענו במדע או במדע הפופולרי של זמננו לקנוניזציה של דברי אישים מסויימים, ברור שאין כל רתיעה לחלוק על דרוין בפרט זה או אחר. אבל הגענו לקנוניזציה של שיטה, האקסיומות של האבולוציה, כמו למשל שלילת הקטסטרופיזם, נתפסות כאמיתות, אדם שמאמין בבריאת העולם נתפס אוטומטית כתמהוני, כבריאתן ומכשף המטיל פולסא דנורא במדענים.

באופן כללי, הטיעון לפיו האבולוציה היא דת או סוג של אמונה דתית נדחה בהתבסס על כך שדת איננה מוגדרת לפי מידת הדוגמטיות, הסגירות או הקנאות של חסידיה, אלא באמצעות האמונות הרוחניות והעל-טבעיות שלה. לכן, בנוסף לשלילית הרעיון לפיו האבולוציה היא דוגמטית או מבוססת על אמונה, תומכי האבולוציה מאשימים את הבריאתנים בכשל לוגי של שפה מעורפלת, כלומר שימוש הן בהגדרה המדויקת של דת והן בהגדרה הדיבורית שלה בהתייחסם לכל דבר שעוסקים בו באופן נלהב או דוגמטי. גם בתי המשפט בארצות הברית דחו התנגדות זו:

"אם נניח, לצורך העניין, כי האבולוציה היא דת או אמונה דתית, אזי הפתרון יהיה להפסיק את לימוד האבולוציה, ולא ללמד אותה במקביל לדת אחרת. עם זאת, בוססה בבירור בפסקי דין קודמים - ואולי גם בשכל הישר - העובדה כי האבולוציה איננה דת וכי לימוד האבולוציה אינו מפר את פסקת "הפרדת הדת מהמדינה" בתיקון הראשון לחוקה."[57]

טענה קשורה היא כי האבולוציה היא אתאיסטית (ראו בהמשך). לעתים משלבים הבריאתנים את שתי הטענות ומתארים את האבולוציה כ"דת אתאיסטית" (ראו הומניזם). [53] טיעון זה כנגד האבולוציה מוכלל תכופות לביקורת על המדע כולו; נטען כי "המדע הוא דת אתאיסטית", וכי המתודולוגיה הנטורליסטית שלו אינה מוכחת, ולכן "מבוססת על אמונה" בדיוק כמו האמונות התאיסטיות העל-טבעיות של הבריאתנות. [58]

זו כמובן טעות, האבולוציה אינה אתאיסטית, אבל היא משמשת את האתאיסטים. קידושה והפיכתה לדוגמה ולהנחת יסוד מוכרחת נובע מאתאיזם.

הטענה לפיה תורת האבולוציה אינה עומדת בעקרון ההפרכה של קארל פופר

הפילוסוף של המדע, קארל פופר טען שתאוריות מדעיות חייבות להיות בדיקות בעזרת ניסוי או תצפית, דהיינו, הן צריכות להיות כאלה שניסוי יוכל להפריך ביום מן הימים. טיעון כלשהו נחשב ל"ניתן להפרכה" אם ניתן לתכנן תצפית מדעית או ניסוי שתוצאה אחת שלו תוכיח שהטעון שגוי ותוצאה אחרת שלו לא תוכיח זאת (למשל, הטיעון "חתולים לא יודעים לשחות" ניתן להפרכה בניסוי). האבולוציה ניתנת להפרכה, מאחר שהיא מספקת חיזויים רבים - ואם היו נמצאות ראיות אשר סותרות את החיזויים, אז היא הייתה מופרכת. לעומת זאת, אמונות דתיות רבות אינן ניתנות להפרכה, מאחר שהאלמנטים העל-טבעיים שלהן אינם מספקים חיזויים שניתן לבדוק אותם בניסוי. [59]

ההשוואה לדת היא דמגוגית במקום זה, אף אחד לא חשב שדת היא תיאוריה מדעית שתעמוד בקריטריונים של פופר. הנימוקים לאמונה יהיו אשר יהיו אינם קשורים לחוקי המדע. אבולוציה לעומת זאת אינה דת בדרך כלל, והסיבה לקבל אותה היא אך ורק תקפות  מדעית. שהיא חסרה.

בריאתנים רבים (לדוגמה, התאולוג הנרי מ. מוריס [60]) טענו כי האבולוציה אינה ניתנת להפרכה. לטענתם, ניתן "להתאים" כל עובדה לתוך המערכת האבולוציונית, ולכן אי אפשר למצוא עובדה שסותרת ומפריכה אותה. [61] למעשה, האבולוציה כן ניתנת להפרכה, אך ניתן לטעות ולחשוב שהיא אינה כזאת מאחר שהיא אומתה בצורה כה נרחבת, והיא משמשת יסוד כה בסיסי במדע המודרני, עד שהסיכוי שראיה כלשהי תפריך אותה לחלוטין (בניגוד למקרה הנפוץ יותר, בו ראיות שסותרות תאוריה מסוימת מובילות לשינויים ותיקונים ולא להפרכה מוחלטת שלה) הוא נמוך או כמעט בלתי אפשרי. זאת בדומה לתאוריה מדעיות מצליחות אחרות, כדוגמת תורת היחסות הכללית, אשר אומתה על ידי ניסויים בצורה כמעט מוחלטת, ולכן סביר להניח שתגליות חדשות בפיזיקה יובילו לשינויים או תוספות בה ולא לפסילה מוחלטת שלה.

במקרה זה צודק מוריס, ברור שניתן להתאים כל עובדה למערכת אבולוציונית כל שהיא, גם אם לא למערכת הקיימת כיום. האבולוציה לא אומתה בשום צורה נרחבת, לא הוכחה מעולם, היא רק הותאמה לשלל העובדות והנתונים (מליונים של תצורות קרקע, מאובנים, ושרידי חיים), האבולוציה היא פרי הנתונים האלו, היא הסדר המלאכותי שההגיון עושה בהם, וכל ממצא וממצא (מסוג חדש) "מפריך" את אי ידיעתינו אותו, ולאחר שהוא מוסבר הוא משתלב במערכת. כל חריגה יכולה להיות מוסברת בקטסטרופה, בהזזה של ציר הזמן לגבי מין זה, פעולה שנעשתה פעמים רבות מאד ועדיין נעשית. כל גילוי חדש מעדכן את לוח הזמנים המשוער, ואין שום גילוי שלא יכול לעבור עדכון שכזה.

בקטע דלעיל אין שום תשובה לטיעון הזה, מלבד התפתלות שטוענת כי מרוב הוכחות נראה שאי אפשר להפריך.. (מעניין מדוע לא טענו הפילוסופים של המדע, נגד איינשטין, שתורתו לא מדעית, כי מרוב הוכחות אי אפשר להפריכה..)

אחרים טוענים כי אירועים של התמיינות אשר התרחשו בעבר אינם ניתנים לתצפית או לשחזור, ולכן האבולוציה אינה ניתנת להפרכה. ב-1976 אמר קרל פופר: "הדרוויניזם אינה תאוריה מדעית הניתנת לבדיקה, אלא תוכנית מחקר מטאפיזית". [62] מאוחר יותר הציע פופר דעה שונה במקצת:

"בכל אופן, תרומתו החשובה ביותר של דרווין לתורת האבולוציה - תורת הברירה הטבעית - היא קשה לבחינה. ישנם מספר מבחנים, ואף מספר ניסויים; ובמקרים מסוימים, כגון התופעה המפורסמת של 'מלניזם תעשייתי', אנו יכולים לצפות בברירה הטבעית פועלת כביכול תחת עינינו ממש. אף על פי כן, מבחנים מחמירים מאוד לתאוריה של הברירה הטבעית אינם נפוצים, בניגוד למבחנים הבודקים תאוריות שוות-ערך בפיזיקה ובכימיה."[63][64]

בתגובה לביקורת זו על האבולוציה, דוגמאות רבות מספור לדרכים אפשריות להפריך את האבולוציה הוצעו. כאשר נשאל ג. ב. ס. הלדיין אילו ראיות היפותטיות עשויות להפריך את האבולוציה הוא השיב: "מאובני ארנבים בתקופת הפרקמבריון". [65][66]

לעומת זאת טוענים אחרים, כי נמצאו אי התאמות רבות מאד, הזוכות להתעלמות או להסברים קטסטרופליים - אינברסיה וכדו'. לו היו נמצאים ארנבים בפרקמבריון הוא לא היה מכונה פרקמבריון אלא שם אחר שהיה מציב אותו בתקופה אחרת ומעניק להתרחשותו הסבר אחר. זה כחו של סדר מלאכותי.

דרכים רבות נוספות להפרכת האבולוציה הוצעו. [24] לדוגמה, האבולוציה של השימפנזה ושל האדם מאב קדמון משותף חזתה את קיומו של אב קדמון כזה בעבר הקרוב (בקנה מידה גאולוגי). מאובנים רבים של "שלבי-מעבר" מהאב הקדמון למינים המודרניים נמצאו מאז. [67]

ערכם של הממצאים האלו שנוי במחלוקת. בכל אופן ההגדרה של מציאתם או אי מציאתם כ"אפשרות להפרכה" נראית מגוחכת, האם אי מציאת שלב מעבר מפריך את התיאוריה? או מוכיח שלא היה שלב מעבר? לכל הדעות עדיין חסרים חלקים עצומים בשלבי המעבר, ואף אחד לא רואה זאת כהפרכה.

 טענת המוצא המשותף עצמה קיבלה הזדמנות להפרכה לאחר המצאת הבדיקה הגנטית, בעקבות גילוי ה-DNA. לפי הנחת המוצא המשותף, קוד ה-DNA האנושי צריך להיות דומה יותר לזה של שימפנזות מאשר לזה של יונקים אחרים - ואם לא כן, תופרך הנחה זו. ניתוח ה-DNA הראה כי האדם והשימפנזה חולקים אחוז גדול מאוד של קוד DNA משותף (בין 95% ל-99.4%, תלוי בצורת המדידה). [68] מכאן, האבולוציה של האדם עברה בהצלחה מבחן שהיה מסוגל להפריכה בקלות.

שוב אותו הכשל, תחזית / הערכה שמתקיימת או לא מתקיימת אינה מפריכה את האבולוציה. לו היה דמיון גנטי בין האדם ליונק אחר מאשר השימפנזה, היינו משנים את העץ האבולוציוני וטוענים שיונק זה קרוב יותר לאביו הקדמון של האדם מאשר השימפנזה. ההערכה שהדנ"א השימפנזי דומה לשל האדם אינה קשורה דוקא באבולוציה כקשר מקרי לאב קדמון משותף, היא נובעת באופן הגיוני מאד מתפקודיו של השימפנזה מבנה גופו ושאר כשריו הדומים לאדם יותר מכל בעל חי אחר. התפקודים הם כמובן פונקציה של הצופן הגנטי.

טענה קשורה, אשר פופר השתמש בה אך נטש אותה לבסוף, היא כי הברירה הטבעית היא טאוטולוגית.[63] במיוחד, נטען לעתים קרובות כי הביטוי "הישרדות הכשירים" (אנגלית: survival of the fittest) הוא טאוטולוגי, משום שהכשירות עצמה מוגדרת בתור היכולת לשרוד ולהתרבות. למעשה, ביטוי זה, שהשתמש בו לראשונה הרברט ספנסר ב-1864, נחשב ללא-מדויק בקרב הביולוגים, והוא נמצא בשימוש לעתים נדירות בלבד. "כשירות" מוגדרת בצורה מדויקת יותר כמצב בו יש לאורגניזם תכונות אשר הופכות את הישרדותו לסבירה יותר; הגדרה זו, בניגוד ל"שרידות" פשוטה, איננה נכונה בצורה טריוויאלית ולכן אינה טאוטולוגית. [69][70]

הויכוח הטרמינולוגי פחות חשוב (אף שהוא אבן פינה לערך זה) העיקר הוא התוכן, התיאוריה אינה טורחת להסביר מדוע כל מוטציה שבדרך גרמה להישרדות, היא מניחה באופן כללי שרירותי כי כל תכונה קיימת בכל יצור חי גרמה להישרדותו ברגע מסויים. זו הנחה שלא עומדת לדיון ולא לבדיקה אלא הנחה שרירותית מפוקפקת. בין אם מגדירים אותה בנוסחה טאוטולוגית ובין אם לאו.

בדומה, נטען כי תורת האבולוציה מהווה "טיעון מעגלי", בכך שראיות מסוימות מוסברות כתומכות באבולוציה, אך האבולוציה נדרשת על מנת להסביר את הראיות. דוגמה לכך היא בטענה (השגויה) כי שכבות גאולוגיות מתוארכות באמצעות המאובנים שנמצאים בהן, אך המאובנים מתוארכים בתורם לפי השכבות בהן הם נמצאים. [23] למעשה, ברוב המקרים השכבות אינן מתוארכות באמצעות המאובנים שבהן, אלא לפי המיקום שלהן יחסית לשכבות אחרות ובאמצעות תיארוך רדיומטרי, ושכבות גאולוגיות רבות תוארכו עוד לפני שתורת האבולוציה נוסחה.[71]

אין ספק שהתיארוך לא מסתמך רק על מעגליות, אין אנו עוסקים בשוטים. אבל יש לשים לב להבדל בין "אינם מתוארכות באמצעות המאובנים שבהן" לבין "לפי המיקום שלהן יחסית לשכבות אחרות", אך כיצד מתוארכות השכבות האחרות? באופן כללי תיארוך השכבות מסתמך על שני סברות יסוד: ההדרגתיות, והאבולוציה. לאחר שמניחים כי כל ההתרחשויות בכדוה"א היו איטיות (מה שמאפשר לערוך חישובים של זמני היווצרות והתרחשות, שכן תהליך איטי הוא טבעי ומציית להערכותינו) וכי היצורים התפתחו מן הפשוט אל המורכב, מציירים עץ התפתחות, ומתאימים את השכבות לפי שלב ההתפתחות שהם מייצגות. מובן שזו אינה שיטה שרירותית, שכן לשכבות חייב להיות סדר פנימי, השכבות תומכות בחלוקה בין תקופות של יצורים מסוגים שונים, והן מצויות זו על גב זו. זה אינו טיעון מעגלי, אבל זהו טיעון הנשען על סברות, ולכן הוא בבחינת מעגלי, שכן הוא מיוסד על סברות היסוד של האבולוציה, ולא על הוכחה חיצונית, ולכן אינו יכול להוכיח את האבולוציה כשיטה. יש בשיטה זו גם חסרונות רבים, חריגות רבות, וגם חלקים רבים בלתי מבוססים.

מובן שתיארוך רדיומטרי אינו מעגלי, והוא מרכיב חשוב, אלא שהנסיון הראה שככל שמנסים ללכת אתו רחוק לאחור הוא פחות ופחות אמין. וכן: התיארוך הרדיומטרי רלבנטי בחלק קטן מאד מהשכבות.

בספרו Abusing Science: The Case Against Creationism (בתרגום חופשי: "שימוש לרעה במדע: נימוקים נגד הבריאתנות") מתייחס הפילוסוף של המדע פיליפ קיצ'ר לשאלת ההפרכה של האבולוציה. הוא מביא ביקורות מפורסמות על רעיונותיו של פופר, מאת הפילוסופים של המדע קרל המפל ווילארד ואן אורמאן קוויין, אשר דוחים את הגדרתה של תאוריה כ"אוסף של טיעונים הניתנים להפרכה". [72] קיצ'ר מצביע על כך שאם נשתמש בהגדרתו של פופר ל"תאוריה", נמצא כי התצפיות על אורנוס כאשר התגלה לראשונה ב-1781 היו צריכות "להפריך" את המכניקה השמימית של ניוטון, מאחר שמסלולו לא תאם את ניבויי התאוריה. למרות זאת, התאוריה נשארה על כנה, והועלתה השערה כי כוכב לכת אחר משפיע על מסלולו את אורנוס - חיזוי שאכן אומת בסופו של דבר עם גילויו של נפטון.

דברי קיצ'ר נשמעים כשיבוש גמור. לכל הפחות בצורה בה מובאים הדברים כאן. כל מה שלא ניתן להפרכה, לא ניתן לבדיקה בעצם, ולכן לעולם אינו יכול להיות מאומת. לו היו במדע הוכחות ברמה מתמטית לא היינו צריכים יכולת הפרכה, מספיקה ההוכחה. אך מכיון שבמדע ההוכחות הן ברמה של הסברת תופעות, מה היא המשמעות של הסברת תופעות בהסבר שאין דרך תיאורטית להפריכו? ז"א גם אם הוא באמת לא נכון, לנו אין דרך לדעת על כך.

גילויו של אורנוס אינו רלבנטי לנושא כלל. מכיון שהוא עוסק בפרט המוסבר ע"י התיאוריה, ולא בתיאוריה עצמה, חוקי התנועה והכבידה נשארו כאשר הם, ולסטיה הספציפית הזו יש הסבר מקומי. בדיוק כמו הפרכת פרט מתוך העץ האבולוציוני, שאינו נוגע בעצם התיאוריה על היווצרות כלל המינים. הקטע הזה העוסק באורנוס, אינו קשור כנראה לעיקרון "אפשרות ההפרכה", אלא בא להדגים כי תיאוריה בלתי מושלמת, שיש בה פערים, ניתנת להשלמה בהמשך ההתפתחות והחקירה, כפי המשך דבריו של קיצ'ר. נראה שהכותב הוציא כאן דברים מהקשרם.

קיצ'ר מסכים עם פופר כי "בהחלט יש משהו נכון ברעיון לפיו מדע יכול להצליח רק אם הוא יכול להיכשל", [73] אך הוא טוען כי אנו רואים תאוריות מדעיות כמורכבות מ"אוסף נרחב של טיעונים", אשר חלקם אינם ניתנים להפרכה, ואילו אחרים - להם הוא קורא "הנחות-עזר" - כן ניתנים להפרכה.

אין כאן שום תשובה לטיעון, לו יהי שהנחות העזר ניתנות להפרכה. הטיעונים האחרים שאינם ניתנים להפרכה אינם ניתנים לאימות. אין זה מפריך אותם, אבל זה קובע שאין הם זכאים להגדרה "מדע" - דבר הידוע לנו על פי המתודה המדעית.

לפי קיצ'ר, ישנן שלוש תכונות אשר כל תאוריה מדעית טובה חייבת לקיים: (1) אחדות: "מדע חייב להיות מאוחד [...] תאוריות טובות מורכבות מאסטרטגיית פתרון בעיות אחת בלבד, או משפחה קטנה של אסטרטגיות כאלה, אשר ניתן להפעילן על קשת רחבה של בעיות." (2) פוריות: "תאוריה מדעית גדולה, כמו זו של ניוטון, פותחת תחומי מחקר חדשים [...] תאוריה כזו מציגה דרך חדשה של התבוננות בעולם, ולכן היא עשויה להוביל אותנו לשאול שאלות חדשות, ולפתוח בתחומי חקירה חדשים ופוריים [...] בדרך כלל, מדע בשיא פריחתו הוא בלתי שלם. בכל זמן שהוא, מציג המדע יותר שאלות מאשר הוא יכול לענות עליהן באותו זמן. אך חוסר שלמות אינו פגם. ההיפך הוא הנכון: אי-שלמות היא אם הפוריות [...] תאוריה טובה צריכה להיות יצרנית; עליה להעלות שאלות חדשות ולהניח כי ניתן לענות עליהן מבלי לוותר על אסטרטגיות פתרון הבעיות שלה". (3) הנחות-עזר אשר ניתן לבדוק אותן בצורה בלתי-תלויה: "הנחת-עזר חייבת להיות ניתנת למבחן ללא תלות בבעיה המסוימת אותה היא נדרשת לפתור, וללא תלות בתאוריה אותה היא מתוכננת לאמת". [74] לדוגמה, הראיות לקיומו של נפטון הן בלתי-תלויות בתצפיות לפיהן קיימות סטיות במסלולו של אורנוס.

שלש תכונות חביבות וטובות, אבל עדיין, במקרה שהטיעון העיקרי של התיאוריה בלתי ניתן לאימות, זו אינה תיאוריה מדעית, שתוכל להתאמת בהמשך. אלא הנחה שיכולה להיות נצחית בלי שום יכולת אימות. גם אם יש בה מעלות טובות כמו הפריית החשיבה, לוגיקה סבירה, ושימוש בהנחות עזר מדעיות.

קיצ'ר מבהיר כי תאוריה מדעית טובה כוללת טיעונים אשר להם (במילותיו שלו) "תוצאות תצפיתיות" - כמו בהגדרות אחרות לתאוריות, ובכלל זה הגדרתו של פופר. אך כמו התצפיות לגבי מסלולו הלא-סדיר של אורנוס, הפרכה היא רק תוצאה אפשרית אחת של התצפית. תוצאה אחרת, וחשובה באותה המידה, היא הפקת הנחות חדשות - ובאמצעותן, בניית תאוריה שלמה יותר, אשר תסביר גם את התצפיות החדשות בנוסף לישנות. קיצ'ר מתייחס בדבריו לא רק לתאוריות של מדעי הטבע, אלא גם לאלה שבתחומי מדעי החיים.

מנקודת מבטו של קיצ'ר, לא רק שהתאוריה של דרווין עונה על שלושת הקריטריונים לתאוריה מדעית טובה, היא גם ללא כל ספק מהווה תאוריה מצליחה במיוחד:

"לבה של תורת האבולוציה של דרווין היא משפחה של אסטרטגיות לפתרון בעיות, הקשורות זו לזו באמצעות שימוש ב"סיפור היסטורי". היסטוריה דרווינית היא טיעון העובד בצורה הבאה: הצעד הראשון מורכב מתיאור של אוכלוסייה קדומה של אורגניזמים. משם, ממשיכים באמצעות התחקות אחר השינויים באוכלוסייה במשך הדורות הבאים: כיצד התכונות נבחרו, הורשו, והפכו לנפוצות. טיעונים כאלה יכולים לענות על מגוון רחב של שאלות מתחום הביולוגיה.[75]"

"אותו סוג של "סיפור" יכול לשמש שוב ושוב, על מנת לענות על שאלות מכל הסוגים, אודות יצורים חיים מכל הסוגים. התאוריה האבולוציונית היא מאוחדת בגלל המספר הרב והמגוון של השאלות [...] אשר עשויות לקבל מענה באמצעות ההיסטוריה הדרווינית. זאת ועוד, ה"סיפורים" הללו יוצרים באופן קבוע טענות חדשות שניתנות לבדיקה בלתי-תלויה.[76]"

"דרווין עשה יותר מלהציג שיטה לאיחוד המגוון של החיים. הוא גם סיפק בוחן לבורות שלנו. אחרי דרווין, היה חשוב לפתור בעיות הקשורות בהנחות המקדימות של ההיסטוריות הדרוויניות. הצורה בה הביולוגיה צריכה להתקדם הפכה לברורה, והביולוגים היו חייבים לטפל בשאלות שעד עתה לא היו להן תשובות.[77]"

התיאוריה של דרוין אכן מצליחה, יפה, חביבה, מעלה שאלות חשובות לדיון ומעוררת את השיח המדעי. מקדמת את החשיבה האנושית ופותחת אופקים, אך אינה תקפה ברמה של תיאוריה מדעית, ולכן היא שונה מחברותיה. פשוט וקל.

ביקורת על מהימנותן של הראיות לאבולוציה

 בניגוד לטענה על ראיות לא תקפות שנאספות בתום לב, יש התנגדות לתורת האבולוציה המבוססת על טענות כי מרבית הראיות לאבולוציה הן מתיחות ותרמיות, על כך שסביר להניח שהראיות הקיימות לאבולוציה יופרכו כמו חלק מהראיות שהיו קיימות בעבר או על כך שראיות מסוגים מסוימים הן לא-עקביות ומפוקפקות.

ושוב, הפיכת המתנגדים לאבולוציה כמי שחושדים את כל הממסד ברמאות, היא דה לגיטימציה של ההתנגדות. 

מכאן, הטיעונים כנגד מהימנות האבולוציה מבוססים לעתים קרובות על ניתוח ההיסטוריה של החשיבה האבולוציונית וההיסטוריה של המדע באופן כללי. הבריאתנים מצביעים על כך שבעבר, מהפכות מדעיות הפריכו תאוריות אשר אמיתותן נחשבה לכמעט ודאית. מכאן, לטענתם, קרוב לוודאי שגם תאוריית האבולוציה הנוכחית תעבור מהפכה כזו בעתיד - בהתבסס על הטענה כי זוהי "תאוריה במשבר". [78]

מבקרי האבולוציה מציגים מתיחות מדעיות כגון הזיוף של איש פילטדאון. נטען כי מאחר שמדענים טעו ואף הולכו שולל בעבר בנוגע לראיות הנוגעות להיבטים שונים של האבולוציה, סביר להניח כי חלק מהראיות הנוכחיות לאבולוציה - אם לא כולן - מבוססות אף הן על תרמיות או טעויות. רבות מהראיות לאבולוציה "הואשמו" בעבר בהיותן מזויפות, ביניהן הארכיאופטריקס, המלניזם של עש הפלפל ופרושי דרווין; כל ההאשמות האלה הופרכו בסופו של דבר. [79][80][81]

לא כל ההאשמות האלו הופרכו, כמובן היה מי שהכחישן, אך יש הטוענים בתוקף כי הדיווח במקרים האלו לא תאם לכללי הדיווח המדעי. ברור שהארכיאופטריקס (שנמצאו שבעה שלדים שלו) עש הפלפל (שקיומו ידוע לכל) ופרושי דרוין (אותם ראה באיי גלאפאגוס) היו ונבראו. אך הדיווח עליהם בעייתי, צורת הפרשנות של ארכיאופטריקס כחסר עצם חזה, כחסר נוצות, לא התבססה על שיקולים מדעיים, ובהמשך הופרכה מן הממצאים. הדיווח על עש הפלפל לא היה תקני (למרות שעש הפלפל אינו מהווה שום הדגמה לאבולוציה, שכן אינו עוסק בברירה טבעית, אלא בהתרבות של מין קיים א' על פני מין קיים ב', שני המינים היו קודם ונשארו לאחר מכן, וכן אינו עוסק ביתרון שיש בו מורכבות - אלא בצבע).

בנוסף, נטען כי ראיות מסוימות לאבולוציה שנחשבות כיום לארכאיות ושגויות, כגון ציורי העוברים שצייר ארנסט הקל במאה ה-19, לא היו טעויות גרידא אלא הונאות של ממש; ספרי לימוד בביולוגיה משכו ביקורת רבה הן מתומכי האבולוציה והן ממתנגדיה על כך שהם ממשיכים להשתמש בראיות כאלו גם לאחר שהופרכו. [80]

נכון הדבר שציורי הזנב של הקל אינם נראים כתוספת שבתום לב, גם אם לא נגדירם כרמאות ממש.

ערעורים על היתכנות תהליך אבולוציוני בטבע

חלק מהערעורים הם על היתכנות תהליך אבולוציוני כלשהו בטבע בעוד אחרים מערערים רק על היתכנות תהליכים אבולוציונים מסובכים או מורכבים (כמו היווצרות מבנה העין) אך לא על היתכנות תהליכים פשוטים (כמו שינוי צבע קשתית העין במוטציה).

חלק מההתנגדויות הוותיקות והנפוצות ביותר לאבולוציה דנות בשאלה אם האבולוציה מסוגלת להסביר באמת את כל המורכבות והסדר שבטבע. נטען כי האבולוציה אינה יכולה להסביר את כל תכונותיהם של החיים כפי שאנו מכירים אותם, ולכן יש להניח את קיומה של ישות תבונית - "אלוהים" - לכל הפחות על מנת להסביר תכונות ספציפיות אלו.

טיעונים על פיהם תופעת החיים אינה סבירה מספיק כדי להיווצר במקרה

  

משום שלרוב מפרשים את תורת האבולוציה בצורה שגויה כגורסת כי החיים נוצרו "במקרה", טיעוני תכנון כגון משל השען של ויליאם פיילי היוו התנגדויות פופולריות לתורה זו מאז ימי דרווין.[82]

התנגדות נפוצה מאוד טוענת כי לא ייתכן שהחיים - שהם כה מורכבים עד כי נדמה לעתים כאילו הם "תוכננו" - נוצרו "במקרה" או "באקראי". הטענה היא כי הסיכויים להופעת החיים ללא ישות תבונית שתנחה את היווצרותם והתפתחותם הם כה קטנים, עד כי יהא זה בלתי הגיוני לא להסיק את קיומו של מתכנן תבוני מתוך התבוננות בהם, ובמיוחד במגוון הרחב שלהם.[83] גרסה קיצונית יותר של טיעון זה היא הטענה כי "האבולוציה אינה יכולה ליצור מבנים מורכבים". הרעיון כי לא סביר, או "לא מתקבל על הדעת", שהחיים על פני כדור הארץ התפתחו בתהליך הדרגתי מבוטא לרוב בציטוט מפורסם: "הסיכוי שהחיים נוצרו על כדור הארץ אינו גדול יותר מהסיכוי כי הוריקן אשר עובר במגרש גרוטאות יצור במקרה מטוס בואינג 747". ציטוט זה שייך לאסטרופיזיקאי פרד הויל וידוע בקרב המדענים בשם "הטעות של הויל".[84]

הטיעונים מוצגים כאן, כמו גם בקטעים הקודמים, בצורה מעורפלת ולא ברורה. ובפרט הסיום על "קרב המדענים" דמגוגי בעליל. ברור שהמדענים המאמינים באבולוציה יכולים לחשוב את דבריו של הויל כטעות. לעומת זאת הויל ועוד רבים אחרים יכולים לקרוא לאבולוציה "הטעות של דרוין" (בסינטיפיק אמריקן פברואר 1991 נכתב בנוגע למשל הבואינג: "בנקודה זו רוב החוקרים תמימי דעות עם הויל"). גם בהמשך אין התייחסות לטיעון של הויל, כפי שנראה. 

השקפה זו מוצדקת תמיד באמצעות טיעונים מתוך אנלוגיה. הרעיון המרכזי העומד מאחורי טיעון זה לקיומו של "מתכנן" הוא הטיעון הטלאולוגי, טיעון לקיומו של אלוהים המבוסס על הסדר או ה"תכלית" הנצפית, לטענת התומכים בטיעון זה, ביקום. דרך נפוצה להשתמש בטיעון זה כהתנגדות לאבולוציה היא באמצעות משל השעון של הפילוסוף בן המאה ה-18 ויליאם פיילי, הטוען כי תופעות מסוימות הנצפות בטבע הן אנלוגיות לדרך פעולתו של שעון - בכך שהן בעלות סדר, מורכבות או תכלית. לכן, בדומה לשעון אמיתי, היה חייב להיות "שען" - ישות תבונית שתכננה אותן. טיעון זה הוא אחד הטיעונים העיקריים העומדים מאחורי התכנון התבוני, תנועה נאו-בריאתנית אשר מנסה לבסס מספר גרסאות של טיעון התכנון כמדע לגיטימי, במקום כפילוסופיה או תאולוגיה, ולהכניס אותן לתוכנית הלימודים בבתי הספר לצד האבולוציה.[28]

התנגדות זו היא ביסודה כשל לוגי מסוג טיעון מהיעדר דמיון, או טיעון מתוך פקפוק: הסבר מסוים נדמה כנוגד את האינטואיציה, ולכן יש להשתמש בהסבר חלופי שהוא אינטואיטיבי יותר.

כל אנלוגיה היא כשל לוגי, מסוג ריקנותו של האנליטי. אנלוגיה אינה יכולה להיות הוכחה כמובן. אבל הכותב כאן מתעלם מטיעונו של הויל, הויל לא פתח את דיונו באנלוגיות על  מטוסים, אלא עשה חישוב מתמטי מדעי בעליל, של הסיכוי להיווצרות החיים על פי תיאוריית האבולוציה המקובלת.

פרופ' פרד הויל (Sir Fred Hoyle) וצ'נדרה ויקראמסינג (Wickramasinghe, יו"ר המחלקה למתמתיקה שימושית באוניברסיטת  Cardiff), חישבו את ההסתברות להיוצרות תא חי אחד  והתוצאה היא: 10-40000 והם מסכמים "מספר זה די גדול כדי לקבור את דרוין יחד עם תיאורית האבולוציה". כלומר, גם אחרי התיאוריה והסבריה השונים, עדיין קיימת בעיה מתמטית סטטיסטית. ולכן דומה הדבר בהחלט למשל הבואינג, שכמובן אין בו צורך לגוף הטיעון.

תומכי האבולוציה מסבירים בתגובה כי האבולוציה אינה מבוססת על "מקרה", אלא על אינטראקציות כימיות הניתנות לחיזוי: תהליכים טבעיים, ולא ישויות על-טבעיות, מקבלים את תפקיד ה"מתכנן". אמנם, התהליך כולל מספר גורמים אקראיים, אך הברירה הלא אקראית של הגנים התורמים להישרדותו של האורגניזם היא אשר מנחה את האבולוציה. העובדה כי התוצאות נדמות "מתוכננות" אינה מהווה ראיה לקיומה של תבונה על-טבעית יותר מה"תכנון" כביכול של פתיתי השלג. [85] תומכי האבולוציה טוענים גם כי אין מספיק ראיות שיאפשרו לקבוע קביעות כלשהן בנוגע לסבירות או אי-הסבירות של אביוגנזה, כי צורות חיים מסוימות מדגימות דווקא תכנון גרוע ובכך סותרות את קיומו של מתכנן תבוני וכי הסבירות הנמוכה שהחיים יתפתחו בדיוק כפי שהם התפתחו אינה מהווה ראיה לתכנון תבוני יותר מהסבירות הנמוכה שחפיסת קלפים, למשל, תיטרף ותחולק דווקא בסדר אקראי מסוים.[28][82]

בקטע הקודם הראינו שכל המנגנונים האלו אינם רלבנטים לטיעון הסטטיסטי של פרד הויל המתחשב בכל המנגנונים האלו, ובודק את התנאים שהם צריכים בכדי לעבוד וליצור את מה שאנו מצפים שייצרו.

"צורות חיים מסויימות מדגימות תכנון גרוע" - טענות קש, אף אחד לא טען שהוכחת האל היא מכך שהצליח לתכנן טוב, אין אנו יודעים מפני מה יש יצורים נחותים או מורכבים, מפני מה נולדים נכים ומפני מה יש בעולם רוע או הרי געש. ההתנגדות לאבולוציה טוענת אך ורק שאין ביכלתה של התיאוריה להסביר את מוצא החיים והמינים, ולכן עדיין צריכים מי שייצור אותם. אין אנו שופטים את רמת התכנון התבוני או את האינטרסים שלו, אלא אך ורק את עובדת היצירה שכח אחר היה מעורב בה.

במקרים רבים, טיעונים כנגד היווצרות "אקראית" או "מקרית" של החיים מהווים למעשה התנגדויות לאביוגנזה לא-תאיסטית, כלומר היווצרות החיים בדרך טבעית ולא "אלוהית", ולא לאבולוציה עצמה. טיעונים רבים המוצגים כטיעונים כנגד האבולוציה מבוססים על הסברה המוטעית כי אביוגנזה היא מרכיב הכרחי באבולוציה, או תנאי מקדים שלה. בדומה, התנגדויות מסוימות מקשרות בטעות בין המפץ הגדול לאבולוציה.[9]

התנגדויות אחרות תולות את האשם דוקא בכובעו הכהה של דרוין, שהיה מוזר ובלתי מעורר השראה. נראה שהן טעו.

הפילוסוף הנוצרי אלווין פלנטינגה, התומך בתכנון תבוני, ניסח את "הטיעון האבולוציוני כנגד הנטורליזם", גרסה מחודשת טיעון אי-הסבירות. לפי טיעון זה, יהיה זה לא הגיוני לפסול בורא תבוני ועל-טבעי משום שההסתברות להתפתחותן של יכולות מסוימות באופן טבעי נראית כה נמוכה. בפרט, פלנטינגה טוען כי האבולוציה אינה יכולה להסביר את היווצרותן של יכולות מהימנות של הסקת מסקנות. לטענתו, בעוד שניתן לצפות כי אל על-טבעי יברא יצורים בעלי יכולות כאלה, לאבולוציה יש סיכוי טוב באותה מידה לייצר יכולות בלתי מהימנות. מכאן, אם האבולוציה נכונה, יהא זה בלתי הגיוני לגבי פלוני לבטוח ביכולת הסקת המסקנות שהובילה אותו מלכתחילה להסיק כי היא נכונה.[86] רעיון אפיסטמולוגי זה זכה לביקורת רבה, בדומה לטיעוני התכנון התבוני ההסתברותיים האחרים: נטען כי אם יכולת הסקת מסקנות מהימנה מסייעת לשרידות, אזי יש סבירות גבוהה יותר שהיא תיבחר בברירה טבעית מאשר ליכולת בלתי מהימנה. מכאן, ליכולות קוגניטיביות מהימנות יש סיכוי רב להתפתח באופן טבעי. [87][88]

הטיעון הזה לקוי מעיקרו, לא משום ההתפתלות שבתועלת ההישרדותית שבהסקת מסקנות, (שכן אין המדובר על הסקת מסקנות ברמה יומיומית קיומית - בהן אנו יכולים לבדוק את יכלתינו להסיק מסקנות. אלא ברמה פילוסופית היסקית לדברים הרחוקים מהשגתינו, כדוגמת מוצא החיים). הטיעון הזה לקוי משום שבריאת מח ע"י אל אינה ערובה לנכונות מסקנותיו או ליכולת הדיון שלו.

טיעונים על פיהם תורת האבולוציה אינה מסבירה היבטים חשובים של תופעת החיים

לעתים קרובות נטען כי החולשה העיקרית של תורת האבולוציה היא שהיא אינה מסבירה, או אינה יכולה להסביר, היבטים מסוימים של עולם הטבע. אכן, ישנה הסכמה כללית, גם בקרב מדענים, שהיבטים מסוימים של החיים אינם מוסברים על ידי האבולוציה. זוהי למעשה תכונה של כל התאוריות המדעיות, ובכלל זה תאוריות מצליחות מאוד כגון מכניקת הקוונטים: אף תאוריה עד עתה לא הצליחה להסביר כל היבט של הטבע שהיא עוסקת בו בצורה מושלמת.

ההבדל הוא שבאבולוציה נעשה שימוש המחייב מושלמות, היא מוצגת כהסבר המייתר את קיומו של האל או את מעשה הבריאה שלו. כך גם בערך הספציפי הזה, מוצגת האבולוציה כניגוד של תכנון  תבוני שאינו מסביר וכו'. אבל אם התיאוריה אינה מושלמת, ואינה מסבירה את הכל, אזי האל אינו מיותר. מכניקת הקונטים לא מוצגת כמייתרת הסבר אחר, היא פשוט מסבירה את המקסימום שאנו יכולים, היא לא מתיימרת לשלול הסברים נוספים שיכולים להשלים את התמונה. האבולוציה מתיימרת להוציא את התכנון התבוני מן התמונה, אבל מתעלמת מן החלקים שאינה מסבירה. האבולוציה בנויה על הסתברות, על הסבירות שהדברים יקרו מאליהם, אי אפשר לפתח תיאוריה המתיימרת להסביר כיצד הדברים קרו מעצמם, ולהשאיר בה כמה "חורים" שאינם יכולים לקרות מעצמם?

בכל זאת, בריאתנים מסוימים טוענים כי יש לזנוח את האבולוציה לחלוטין בגלל התופעות אותן היא אינה מסבירה. רבים מהם טוענים כי הסבר חלופי, כגון תכנון תבוני, עשוי להסביר דברים שהאבולוציה נכשלת בהסברתם. לדוגמה, מייקל בהה טען כי התאוריה האבולוציונית הנוכחית אינה יכולה להסביר מבנים מורכבים מסוימים (ראו להלן), בפרט במיקרוביולוגיה. בהה טוען כי מבנים אלו "סודרו בכוונה תיחלה על ידי גורם תבוני" (בהקשר זה ראו אד איגנורנטיום). [89]

בנוסף למבנים ומערכות מורכבות, בין התופעות הרבות אשר מבקרי האבולוציה טוענים כי לא קיים להן הסבר ניתן למצוא: תודעה, בחירה חופשית, אינטליגנציה של ההומינינים, אינסטינקטים, רגשות, מטמורפוזה, פוטוסינתזה, הומוסקסואליות, מוזיקה, שפה, דת, מוסר וזולתנות (אלטרואיזם). [90] למעשה, חלק ניכר מתופעות אלה מוסברות היטב באמצעות תורת האבולוציה. תופעות אחרות חסרות הסבר, או שההסבר המוצע להן אינו מספק. עם זאת, תומכי האבולוציה טוענים כי גם ההסברים החלופיים (העל-טבעיים) לא מצליחים להסביר בצורה נאותה את מקורן הביולוגי של תופעות אלה.

שוב הכשל המדעולוגי, "הסברים על טבעיים לא מצליחים להסביר בצורה נאותה את מקורן הביולוגי של תופעות אלו", לפי איזה קנה מדה הסבר של אלהים שבורא אדם בעל תכונות מסוימות "לא מצליח להסביר"??

טענה בריאתנית נוספת היא שהאבולוציה אינה מסוגלת להסביר תהליכים לא אבולוציונים מסוימים, כגון אביוגנזה, המפץ הגדול או אף משמעות החיים. בניסוח טענות מסוג זה, המילה "אבולוציה" מוגדרת למעשה מחדש כמתייחסת להיסטוריה הכוללת של היקום, ונטען כי אם היבט אחד של היקום הוא לכאורה מחוסר הסבר, אזי כל התאוריות המדעיות הן משוללות כל ביסוס. בנקודה זו, ההתנגדויות מתרחקות למעשה מזירת הביולוגיה האבולוציונית והופכות למחלוקות מדעיות או פילוסופיות כלליות. [91]

ברור שהאבולוציה לא אמורה לעסוק בשאלות שמחוץ לתחומה. אבל השימוש שנעשה באבולוציה כמייתרת את האל, נסתר משאלות של מוצא החיים החומר וחוקי הטבע וכו'. השאלה הפילוסופית נותרת פתוחה.

האפשרות ליצור מבנים מורכבים בדרך של אבולוציה

התנגדות בריאתנית נפוצה לתורת האבולוציה היא כי היא אינה מסוגלת, לכאורה, להסביר את התפתחותם של איברים מורכבים כגון העין (ראו אבולוציה של העין)

האבולוציה הדרווינית מניחה כי כל המערכות הביולוגיות התפתחו ממערכות תפקודיות פשוטות יותר באמצעות מספר רב של תוספות זעירות שהצטברו במשך הזמן. כל שלב בהתפתחות של, למשל, סנפיר לרגל, היה חייב להיות מועיל במידה מספקת על מנת "להיבחר" בתהליך של ברירה טבעית. הן דרווין והן מתנגדיו הראשונים הבחינו בבעיות אשר עלולות לנבוע מתורת האבולוציה אם לא ניתן יהיה להסביר את "שושלת היוחסין" של איברים או תכונות ביולוגיות אחרות באמצעות שינויים הדרגתיים, צעד-אחד-צעד, במשך דורות רצופים. אם כל שלב-ביניים בין האיבר המקורי והאיבר הסופי אינו מהווה שיפור ביחס למקור, לא ניתן יהיה להסביר את התפתחותו של האיבר הסופי.

דרווין, שחזה מראש את הביקורת על האבולוציה של העין ושל איברים מורכבים אחרים, ציין כי:

"ההגיון אומר כי אם ניתן להראות את קיומם של שינויים הדרגתיים רבים מספור מעין מושלמת ומורכבת לעין פשוטה ולא מושלמת, כאשר כל שלב יהיה שימושי לבעל העין; ואם בנוסף, העין אכן משתנה קמעה, ושינויים קטנים אלה עוברים בתורשה, כפי שהוא אכן המקרה; ואם כל שינוי או התאמה באיבר יהיה שימושי לבעל החיים תחת תנאי החיים המשתנים - אז הקושי להאמין כי עין מושלמת ומורכבת עשויה להיבנות בתהליך של ברירה טבעית אינו קיים, על אף שתהליך כזה הוא בלתי ניתן לתפישה בדמיוננו."[38]

בדומה, ריצ'רד דוקינס התייחס לאבולוציה של הנוצה בראיון עבור תוכנית הטלוויזיה The Atheism Tapes באומרו:

"חייבת להיות סדרה של יתרונות קטנים, כל הדרך עד להיווצרות הנוצה. אם אינך מסוגל לחשוב על סדרה כזאת - אז זו הבעיה שלך, ולא של הברירה הטבעית... בהחלט אפשרי שנוצות החלו כתוספות פלומתיות לקשקשים של זוחלים, אשר שימשו לצורך בידוד... ייתכן שהנוצות הקדומות ביותר שימשו כסוג מסוים של שעירוּת אצל הזוחלים, שאפשר להם לשמור על חום גופם."

למרות הטענות הבריאתניות מסוג "מה התועלת בחצי עין?" ו"מה התועלת בחצי כנף?", מחקרים רבים אישרו כי האבולוציה של איברים כאלו היא ישימה לחלוטין. [92][93] למרות זאת, הבריאתנים ממשיכים לטעון כי רמת מורכבות כזו ללא הנחת מתכנן תבוני היא בלתי מתקבלת על הדעת, והתנגדות זו לאבולוציה התעדכנה בשנים האחרונות והפכה לטיעון המורכבות שלא ניתן לצמצמה אשר משמש את תנועת התכנון התבוני, ונוסח על ידי הביוכימאי מייקל בהה.

"מורכבות שלא ניתן לצמצמה" הוא הרעיון כי לא ניתן לפרק מערכות ביולוגיות מסוימות למרכיביהן כך שהן עדיין יפעלו, ולכן לא ייתכן כי מערכות אלה התפתחו בצורה טבעית ממערכות פחות מורכבות או פחות מושלמות. בעוד טיעונים ישנים יותר מסוג זה נשענו לרוב על איברים מאקרוסקופים, הדוגמאות העיקריות שנתן בהה למורכבות שלא ניתן לצמצמה היו תאיות או ביוכימיות. הוא טען כי המרכיבים של מערכות כגון תהליך קרישת הדם, מערכת החיסון והשוטון בחיידקים הם כה מורכבים ומצויים בתלות הדדית, עד כי לא ייתכן שהם התפתחו ממערכות פשוטות יותר. [94]

עם זאת, שנים מעטות לאחר שניסח בהה את טיעון המורכבות שלא ניתן לצמצמה, התפתחויות והתקדמות במדע הביולוגיה - כגון הבנה משופרת של האבולוציה של השוטון - הפריכו את מרבית טיעוניו. הרעיון לפיו מערכות מורכבות אינן יכולות להתפתח בצורה טבעית הופרך באמצעות מגוון של מנגנונים אבולוציונים, כגון אקספטציה (התאמת איברים קיימים לתפקידים חדשים) והשימוש ב"פיגומים", תכונות של מערכת שהיו נחוצות בהתחילה אך התנוונו לאחר שלא היה בהן צורך יותר. בנוסף, נמצאו מסלולים אבולוציונים אפשריים שהצליחו להסביר את כל המערכות המורכבות בהן השתמש בהה בטיעוניו באמצעות התפתחות הדרגתית טבעית. [95][96]

"הפריכו את מרבית טיעוניו", ומה עם השאר? היו ויכוחים לכאן ולכאן, אבל עדיין נותרו הרבה מעגלי קסמים שאינם מתחלקים לXים, כפי שנראה בהרחבת הדברים. דמבסקי עצמו פירסם מאמר תשובה בו הוא "מפריך את מרבית ההפרכות", אם להשתמש בסגנון הבומבסטי הפסקני הרגיל כאן. וכן במאמר הזה. קל מאד לצטט מאמר שנכתב בידי אחד הצדדים, ולסכם "טענה X הופרכה", זה מה שנעשה לאורך כל הערך הזה בויקיפדיה.

טיעונים על פיהם מידע אינו יכול להיווצר במקרה ממצב של חוסר מידע

התנגדות חדשה יחסית לאבולוציה, ההופכת יותר ויותר נפוצה, טוענת כי מנגנונים אבולוציונים כגון מוטציה אינם יכולים לייצר מידע חדש. בריאתנים כגון ויליאם א. דמבסקי, ורנר גיט ולי ספטנר ניסו להשתמש בתורת האינפורמציה על מנת להפריך את האבולוציה. דמבסקי טוען כי החיים מדגימים מורכבות מתוארת, וכי אבולוציה ללא מתכנן תבוני אינה יכולה להסביר את יצירתו של המידע הנדרש לייצור מורכבות כזו. אתר האפולוגטיקה הנוצרית Answers in Genesis, לדוגמה, משתמש במושגים מתחום תורת האינפורמציה לשם ערעור על תורת האבולוציה ואישוש מיתוס בריאת העולם מספר בראשית, כפי שמתאר ורנר גיט:

"ברור כי יישום קפדני של מדע המידע מחרב את הפילוסופיה המטריאליסטית הבאה במסווה של אבולוציה, ותומך בעוצמה בבריאה כמתואר בספר בראשית"[97]

עם זאת, טענות אלה נדחו כולן על ידי הקהילה המדעית; מידע חדש מיוצר כל הזמן באבולוציה, בכל פעם שמתרחשת מוטציה חדשה או שכפול גנים. דוגמאות מעולות לתכונות מיוחדות וחדשות לחלוטין אשר נוצרו באופן טבעי באמצעות מוטציות אקראיות נצפו בשנים האחרונות, כגון האבולוציה של חיידקים זוללי ניילון, אשר פיתחו אנזימים חדשים על מנת לעכל ביעילות חומר שלא היה קיים לפני העידן המודרני. [98][99] למעשה, כאשר מתייחסים לאורגניזם ביחד עם הסביבה בה הוא התפתח כמערכת אחת, אין צורך להביא בחשבון כלל יצירת מידע חדש. המידע בגנום מתעד, בעצם, את ההיסטוריה של הדרכים השונות להישרדות בסביבה מסוימת. הוא לא נוצר מעצמו, אלא נאסף מהסביבה בתהליך של ניסוי וטעייה, כאשר אורגניזמים מתרבים או נכחדים בעקבות מוטציות. [100]

יש לשים לב כי מדובר כאן ב"אתר האפולוגטיקה" מול "הקהילה המדעית". אך הטוענים כאן, גם הם חלק מ"הקהילה המדעית", ויליאם דמבסקי הוא מתמטיקאי מפורסם מאוניב' שיקגו, פילוסוף. ורנר גיט - מנהל המכון הגרמני לפיזיקה וטכנולוגיה. לי ספטנר - אסטרופיזיקאי.

ההסבר כי המידע בגנום מתעד את ההיסטוריה של הדרכים לשרוד, מתאים לבחירה של אחת מכמה דרכים, אבל לא להיווצרות של מידע מורכב. שוב אנו חוזרים לשאלת הXים.

טיעון דומה נגד האבולוציה טוען כי רוב המוטציות הן מזיקות. אך למעשה, רובן המוחלט של המוטציות הן נייטרליות, והמיעוט הקטן של מוטציות שהן מועילות או מזיקות תלויות בסביבה; מוטציה שתהיה מזיקה בסביבה מסוימת עשויה להיות מועילה בסביבה אחרת. [101]

המוטציות הן ניטרליות, משום ששיבוש קטן ברוב המקרים אינו גורם נזק, והרבה פעמים אינו מורגש בכלל, זו נייטרליות למראית עין בלבד. אך טבע הדברים ששיבוש בתוך מערכת מסודרת כמו הוראות ייצור של יצור חי, לא מתקן אותה אלא מעוות אותה. ברור שיש שינוי שייראה כנזק  ובסופו של דבר מביא שימוש, אך הרוב המכריע של התערבויות מסוג עיוות ושיבוש במערכת מסודרת, גורמות לה נזק.

טיעונים על פיהם החיים אינם יכולים להיווצר יש מאין

מדע הביולוגיה מניח כי החיים נוצרו "מעצמם". הצורה המדויקת בה נוצרו החיים אינה ברורה כל צרכה, ונחקרת במסגרת תחום האביוגנזה. טיעון בריאתני נפוץ גורס כי החיים אינם יכולים להיווצר מעצמם, ודרוש לשם כך "מתכנן תבוני". יש לציין כי טיעון זה אינו נוגד את האבולוציה ישירות, אלא את הביולוגיה והמדע באופן כללי,

הדברים כאן מוטעים ומטעים, "טיעון זה נוגד את הביולוגיה והמדע", הביולוגיה ו"המדע" אינם אומרים שום דבר בנושא, אינם יודעים להסביר בצורה ברורה כיצד נוצרו החיים. ולכן אין משמעות לסתירת "אי ידיעה". המינוח "סותר את המדע", הוא מדעולוגיה רדודה, החיים נוצרו, ואין שום הסבר ברור כיצד נוצרו, ולכן טיעון דתי תיאוסופי כי הבורא יצר אותם, אינו סותר דבר. ובודאי לא את ה"מדע" האנונימי.

משום שהאבולוציה אינה עוסקת בהיווצרות הראשונית של החיים, אלא רק בדרך בה הם התפתחו לאחר שכבר נוצרו.

הבעיה כאן היא לא עם מה שהאבולוציה עוסקת, אלא עם השימוש שעושים בה. ברגע שמציגים אותה כמייתרת את האל, נשאלת השאלה מה בדבר הופעת החיים, וכיון שהאל אינו מיותר, מה הטעם לטרוח כ"כ על האבולוציה.

 עם זאת, האבולוציה אכן יוצאת מנקודת הנחה לפיה החיים נוצרו "יש מאין" - בתחילה נוצרו מולקולות המסוגלות לשכפל את עצמן בצורה זו או אחרת, ובתהליך איטי של אבולוציה וברירה טבעית הן הלכו ונעשו מורכבות יותר. [102]

ההשערות האלו משוללות מבחינה סטטיסטית. כפי שנראה בהרחבת הדברים.

כמו כן, תאוריות בריאתניות מסוימות, כגון אבולוציה תאיסטית, מניחות כי "הניצוץ הראשוני" של החיים נברא על ידי מתכנן תבוני, אך משם המשיכו החיים להתפתח באמצעות תהליך אבולוציה טבעי. לשיטה זו, תהליך האבולוציה נובע באופן טבעי מתכונותיו הפיזיקליות של היקום שנוצר על ידי הבורא.

זו שיטה תיאוסופית מוזרה, היודעת מה עשה הבורא, ואימתי הגביל את עצמו והפסיק להתערב. אבל מכיון שאין שום דרך להוכיח שהפסיק להתערב, לא דרך טבעית, ולא דרך פילוסופית, וגם לא משהו מן הדת או כתבי הקודש. הרי שמדובר בסלט חסר טעם.

האבולוציה והחוק השני של התרמודינמיקה

התנגדות נוספת גורסת כי האבולוציה מפרה את החוק השני של התרמודינמיקה, הקובע כי האנטרופיה (מידת האי-סדר) של מערכת מבודדת אידאלית נוטה לגדול או להישאר קבועה, אך לא לקטון. הבריאתנים טוענים כי האבולוציה מפרה חוק פיזיקלי זה, משום שהיא דורשת שהאנטרופיה תקטן (במלים אחרות, שמידת הסדר במערכת תגדל) עם הזמן. [103]

טענה זו מתעלמת מהעובדה כי החוק נוגע אך ורק למערכת תרמודינמית מבודדת. אורגניזמים מהווים מערכות פתוחות, משום שהם מחליפים אנרגיה וחומר עם סביבתם, ובדומה, כדור הארץ מקבל אנרגיה מן השמש ופולט אנרגיה בחזרה לחלל. המערכת הכוללת את החלל, השמש וכדור הארץ על צורות החיים שבו אינה מפרה את החוק השני של התרמודינמיקה, משום שהגידול העצום באנטרופיה הנגרם עקב פליטת האנרגיה לחלל מגמד את הירידה הקטנה באנטרופיה הנגרמת בגלל האבולוציה של חיים המארגנים את עצמם. [20][104]

מאחר שלחוק השני של התרמודינמיקה קיימת הגדרה מתמטית מדויקת, ניתן לנתח את הטיעון הזה באופן כמותי. ניתוח כזה אכן נעשה על ידי הפיזיקאי דניאל סטייר, [105] אשר הסיק כי "הערכות כמותיות של האנטרופיה המעורבת באבולוציה ביולוגית מדגימות כי לא קיימת סתירה בין האבולוציה והחוק השני של התרמודינמיקה".

במכתב אשר פורסם בכתב-העת The Mathematical Intelligencer וכותרתו "כיצד המתנגדים לאבולוציה מנצלים לרעה את המתמטיקה", המתמטיקאי ג'ייסון רוזנהאוס ציין:

"עובדה היא כי כוחות הטבע גורמים לירידה באנטרופיה דרך קבע. מים קופאים לקרח וביציות מופרות הופכות לתינוקות. צמחים משתמשים באור השמש על מנת להמיר פחמן דו-חמצני ומים לסוכר וחמצן, אך אנו איננו משתמשים באצבע אלוהים כדי להסביר תהליך זה. התרמודינמיקה אינה מציעה שום דבר אשר עשוי לערער את ביטחוננו באבולוציה."[106]

כאן חוזרת ההטעייה הרגילה, הנושא שנוי במחלוקת של אנשי מדע, והוא מוצג כאן כאילו מדובר בטיעון של תיאוסופים מול הסכמה מדעית. מצוטט כאן צד אחד, מה שקל לעשות גם לכיוון השני. הפתרון של מערכת פתוחה הוא בעייתי ביותר, ואנשי מדע רבים התנגדו לו. בכל ויכוח מדעי אפשר לצטט צד אחד מתוך "מכתב של דוקטור" ולהראות כאילו אין מקום לדיון.

האמת היא שגם מתומכי האבולוציה ישנם שכן רואים את האבולוציה כמנוגדת לחוק השני של התרמודינאמיקה, כך למשל Rush (J.H Rush, The Dawnn of Life, New York, Signet, 1962, P. 35 ). לפי  Lewinבמאמרו ב"סיינס" החוק השני "סותר סתירה מפורשת את האבולוציה" (Roger Lewin "A Downward Slope to Grater Diversity", Science, Vol.217,24.9.1982,p.1239), שני אלו תומכים באבולוציה.

התיאוריה של "מערכת פתוחה" הועלתה ע"י פריגוז'ין (Prigogine), Olsen & Bradley טענו כי היא אינה פותרת את הבעיה, שכן זרימת אנרגיה מן השמש אינה יכולה ליצור סדר "האנלוגיות למערכות פתוחות הן בעלת רלבנטיות זעומה, אין קשר בין סדר ספונטני הנובע מחדירת אנרגיה ובין היווצרות מאקרו מולקולות בעלות אינפורמציה אינטנסיבית" (Charles B. Thaxton, Walter L. Bradley & Roger L. Olsen, The Mystery of Lifes Origin: Reassessing Current Theories, 4. Edition, Dallas, 1992. Chapter 9, p.134) ופריגוז'ין עצמו כותב "הבעיה של סדר ביולוגי מערבת את המעבר מפעילות מולקולארית לסדר על מולקולארי של התא. בעיה זו רחוקה מפתרון" (Ilya Prigogine, Isabella Stengers, Order Out of Chaos, New York, Bantam Books, 1984, p.175).

רעיון הברירה הטבעית ותורתו של מרקס

המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות ראה את תורתו של קרל מרקס כתורה מדעית מוכחת וסבר שרעיון הברירה הטבעית מפר אותה. [דרוש מקור] על כן, משטר זה דחה את תורתו של דרווין וקיבל את גרסתו של למרק לתורת האבולוציה. הקומוניסטים הציגו את למארק כמתנגד של דרווין, זאת למרות שבתקופת חייהם של למארק ודרווין, הם נתפסו כחוקרים בעלי דעות דומות ולמרות שתורת למארק הייתה אחד ממקורות ההשראה העיקריים של דרווין.

ביקורת על תורת האבולוציה מזווית מוסרית

התנגדויות נפוצות אחרות טוענות כי האבולוציה מובילה לתוצאות הרות-אסון. נטען כי הוראת האבולוציה מבזה ערכים ועקרונות מוסריים, ומעודדת חוסר דת או אתאיזם. עם זאת התוצאות האפשריות של קבלת האבולוציה או הוראתה, אף אם הן בלתי רצויות עבור אנשים או קבוצות מסוימות, אינן קשורות סיבתית לשאלת נכונותה האמפירית של התאוריה.

צריך לזכור גם את ההיפך, כי גם אם צורת הויכוח של אנשים שונים שאינם מקבלים את האבולוציה שגויה, אין זה מחזק את נכונותה האמפירית של התיאוריה המצוייה בקשיים גדולים.

האבולוציה ותפקיד האדם בהיררכיה של הקיום

 ההיבט השנוי במחלוקת ביותר בחשיבה האבולוציונית הוא היישום שלה עבור בני האדם. רבים התנגדו במיוחד לרעיון לפיו המגוון הרחב של החיים, ובכלל זה בני האדם, נוצר באמצעות תהליכים טבעיים ללא צורך בהתערבות על-טבעית. למרות שדתות רבות, כגון הנצרות הקתולית, השיגו התאמה בין אמונותיהן ובין האבולוציה באמצעות אבולוציה תאיסטית, הבריאתנים אינם מקבלים את האבולוציה משום שהיא סותרת את מיתוסי הבריאה שלהם, ובפרט את מיתוס בריאת העולם של ספר בראשית.

יש הטוענים כי רעיון המוצא המשותף האבולוציוני "מבזה" את בני האדם באמצעות השוואתם לבעלי חיים אחרים, וזאת בניגוד להשקפות קודמות אשר ראו את בני האדם "מעל" בעלי החיים בהיררכיה של הקיום. [107]

השלכות מוסריות של האבולוציה

המתנגדים לאבולוציה טוענים כי תופעות חברתיות מסוימות אשר נתפסות בעיניהם כחוליים חברתיים, כגון פשיעה, הריונות בגיל העשרה, הומוסקסואליות, הפלות, שחיתות, מלחמות ועוד, נגרמות כתוצאה מ"אמונה" באבולוציה. [108] ר. אלברט מוהלר הבן, נשיא הסמינר התאולוגי הבפטיסטי הדרומי בלואיסוויל, קנטאקי, כתוב ב-2005 כי "ויכוחים בעניין חינוך, הפלות, סביבתיות, הומוסקסואליות ובעיות רבות אחרות הינם למעשה ויכוחים אודות המוצא - ולכן גם המשמעות - של החיים האנושיים... תורת האבולוציה עומדת בבסיסו של רלטיביזם מוסרי ושל דחייתה של המוסריות המסורתית". [109][110] הבריאתן קן הם דימה את האבולוציה לעדר של טרמיטים, המחלישים את יסודות החברה. במאמרו "מדוע הם אינם מקשיבים?" (Why Won't They Listen?‎) הציע הם כי "הטרמיטים האבולוציוניים" הם האחראים לפורנוגרפיה, התנהגות הומוסקסואלית ואי-ציות לחוק. הוא כתב גם: "אינני אומר כי האבולוציה היא הגורם להפלות או לאלימות בבתי הספר. מה שאני אומר הוא שאם תרבות זונחת את מילותיו של אלוהים כסמכות עליונה, ומקבלת על עצמה פילוסופיה אבולוציונית, אז הדרך בה אנשים חושבים ועמדותיהם ישתנו גם הן". [111] טום דליי, נציג טקסס של המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, טען כי הטבח בתיכון קולומביין נגרם כתוצאה מהוראת האבולוציה. הוא צוטט באומרו "מערכת החינוך שלנו מלמדת את הילדים כי הם שום דבר מלבד קופים אשר התפתחו מתוך איזה מרק קדמון". [112] הנרי מ. מוריס, פרופסור להנדסה ומייסד "אגודת מחקר הבריאה" (Creation Research Society) ו"מוסד מחקר הבריאה" (Institute of Creation Research), טוען כי האבולוציה הייתה חלק מדת פגנית אשר הופיעה לאחר מגדל בבל, הייתה חלק מהפילוסופיות של אפלטון ואריסטו, והייתה אחראית להכל - ממלחמות, דרך פורנוגרפיה ועד להתפרקות הגרעין המשפחתי. [113]

הכומר ד. ג'יימס קנדי מ"המרכז להחזרת אמריקה לישו" (The Center for Reclaiming America for Christ) טוען כי דרווין היה אחראי לזוועות שביצע אדולף היטלר. בסרט התעודי "מורשתו הקטלנית של דרווין" (Darwin's Deadly Legacy) אומר קנדי: "בפשטות - אין דרווין, אין היטלר". במאמציו "לחשיפת התוצאות המזיקות שיש לאבולוציה על האומה שלנו, על ילדינו ועל עולמנו", קנדי מציין גם כי "לאחר 150 שנה של תאוריית האבולוציה הדרווינית, מה היא הביאה לנו? בין אם דרווין התכוון לכך ובין או לאו - מיליוני מתים, השמדתם של אלו אשר סומנו כנחותים, הפחתת ערכם של החיים האנושיים, חוסר תקווה מתעצם והולך". [114][115] חבר מכון דיסקברי ריצ'רד וייקרט טען טענות דומות, [116][117] כמו גם רבים אחרים מקהילת הבריאתנים. טענה בריאתנית זו היא חלק מקמפיין של מכון דיסקברי [118] והיא חוזרת על עצמה שוב ושוב בספרות הבריאתנית. [119] [120] [121] קנט הובינד מארגון ההטפה הנוצרית למדע הבריאה (Creation Science Evangelism) טוען כי האבולוציה אשמה בקומוניזם, סוציאליזם, מלחמת העולם הראשונה והשנייה, גזענות, השואה, פשעי המלחמה של יוסיף סטלין, מלחמת וייטנאם והשמדת העם שביצע פול פוט בקמבודיה - בנוסף לעליה בפשיעה, אמהות חד-הוריות, וחלויים חברתיים רבים נוספים. [30] בנו אריק הובינד מוסיף וטוען כי האבולוציה אחראית לקעקועים, פירסינג, יחסי מין לפני הנישואין, לידות מחוץ לנישואין, מחלות מין, גירושין והתעללות בילדים. [122]

הקטע הזה הוא השופע מקורות וצבע יותר מכל הערך, כמה יפה להראות שמתנגדי האבולוציה זונחים את הצד המדעי ומתעסקים בקונספירציות של ניהילזם. ברור שהיטלר השתמש באבולוציה, והמונח של "הגזע העליון" נוגע במישרין במושגים אבולוציונים, אבל ברור גם שאדם מטורף ואכזר כהיטלר היה מוצא לעצמו נוסחה אחרת להגשים את שאיפותיו, אם לא היה לו מן המוכן. (דרוין היה דוקא אנגלי, וכן מלומדים נוספים שהחזיקו בשיטתו, והם בחרו דוקא להילחם בהיטלר). ברור שניהיליזם והלכי רוח שונים מושפעים מאתאיזם, אבל הקשר בין אתאיזם ואבולוציה אינו מובנה, אלא רק נובע משיתוף פעולה מסויים היוצר קונוטציה שהאל מיותר.

תומכי האבולוציה שוללים ביקורות אלו כמנוגדות לעובדות, ויש הטוענים כי דווקא ההפך הוא הנכון: מכון הסקרים Barna Group מצא כי אצל נוצרים ולא-נוצרים בארצות הברית יש שעורי גירושין דומים, וכי אחוז הגירושין הגבוה ביותר הוא בקרב בפטיסטים ופנטקוסטליסטים, פלגים בנצרות אשר שוללים את האבולוציה ותומכים בבריאתנות. [123] מייקל שרמר טען ב-Scientific American באוקטובר 2006 כי רעיון האבולוציה תומך במושגים כגון ערכי משפחה, כנות, נאמנות, קודים מוסריים ושלטון החוק. [124] ניתוחים קפדניים של הטענות הבריאתניות כי האבולוציה הובילה לרלטיביזם מוסרי ולזוועות כגון השואה מצאו כי הצהרות אלו הן משוללות יסוד ברובן. [125] ניתוחים אלה הובילו רבים להסיק כי קרוב לוודאי ששורשיה של השואה נמצאים דווקא באנטישמיות הנוצרית ההיסטורית ולא באבולוציה. [126][127]

הראי"ה קוק שהיה הרב הראשי לארץ ישראל, כתב כי מבחינה מוסרית האבולוציה יכולה להיות חרב פיפיות. מצד אחד יכולה להיות טמונה בה סכנה מוסרית, בכך שהאדם עלול להביט לאחור על מקורו החייתי בזחיחות דעת גדולה מהמקום השכלי, המוסרי והפיזיולוגי שאליו הגיע, ויכול הוא לומר לעצמו כאשר הוא נתקף ברעות חולות, שאינו צריך להתאמץ כנגד הרע שבו ושדי לו במקום המוסרי שלו שהרי יסודו בהמתי ופראי, אבל מצד שני רעיון האבולוציה יכול לעודד אותו להצטיין מוסרית כאשר הוא מביט אל העתיד, מתוך תביעה וידיעה שיש לו פוטנציאל רב מאוד שהוא עדיין יכול לממש‏‏[128]. עוד כתב כי תורת האבולוציה היא היא זו שנותנת את היסוד האופטימי שבחיים, ואיך האדם יכול להתייאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה‏‏[129].

משפט יותר רלבנטי של הרב קוק הוא, "תורת ההתפתחות ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא באמתאמת לרזי העולם של הקבלה יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות". (אורות הקודש ב תקנח). באגרותיו (אגרת צא') הוא כותב כמסתפק "אפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה בדרך התפתחות המינים ג"כ אין שום סתירה".

 הקשר בין אבולוציה ואתאיזם

התקפה בריאתנית נוספת על האבולוציה, שגם היא אינה עוסקת בנכונותה המדעית אלא בתוצאות אפשריות של הוראתה, היא הטענה היא האבולוציה היא בבחינת אתאיזם, או מובילה לאתאיזם. [130] נטען לעתים קרובות כי כל תומכי התורה האבולוציונית הם "אתאיסטים מטריאליסטים". מן הצד השני, דייויס יאנג, מחבר הספר "הנצרות וגיל העולם" (Christianity and the Age of the Earth) טוען כי "מדע הבריאה" עצמו מזיק לנצרות, משום שהשיטות המדעיות המפוקפקות המעורבות בו ידחו רבים. יאנג שואל: "האם אנו באמת יכולים לצפות שלא-נוצרים יפתחו כבוד לנצרות אם אנו מתעקשים על לימוד סוג המדע שהבריאתנות מביאה איתה?" [131]

האבולוציה אינה דורשת, אך עם זאת גם אינה פוסלת את קיומה של ישות על-טבעית. הפילוסוף רוברט פנוק, למשל, טוען כי האבולוציה אינה אתאיסטית יותר משרברבות. [132]

משפט אפייני לפילוסוף שהאף שלו מופנה לכיוון הלא נכון. האבולוציה לא מחייבת אתאיזם, אך האתאיזם מחייב אבולוציה ומסתמך עליה. וזה מה שקורה בפועל, האמנם מקרה הוא שדוקינס הוא דובר ופופוליסט של שתי ההשקפות האלו יחדיו?

ה. אלן אור, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, מציין כי

"מתוך חמשת האבות המייסדים של הביולוגיה האבולוציונית במאה ה-20 - רונלד פישר, סוואל רייט, ג'. ב. ס. הלדיין, ארנסט מאייר ותאודוסיוס דובזנסקי - אחד היה אנגליקני אדוק אשר הטיף דרשות בכנסייה ופרסם מאמרים בכתבי-עת כנסייתיים, אחד היה יוניטריאניסט, אחד חובב מיסטיקה של המזרח הרחוק, אחד אתאיסט גלוי, ואחד חבר בכנסייה הרוסית הפרבוסלבית ומחבר ספר על דת ומדע.[133]

נוסף על כך, דתות רבות כוללות אמונה בישות על טבעית בשילוב עם אבולוציה. [134] כך למשל הראי"ה קוק אחד גדולי התאולוגים היהודיים במאה העשרים, כתב כי רק במבט שטחי אבולוציה יכולה להוביל לאתאיזם, ואילו במבט מעמיק תורת האבולוציה מוליכה דווקא לאמונה בהירה באל, כי ביסוד של ההתפתחות [האבולוציה] המתעלה אפשר לתפוס את "האין סוף שבפועל", שמחולל להוציא אל הפועל, את מה שהוא "אין סוף בכח"[135].

זה לא תואם בדיוק להשקפה המקובלת על האבולוציה, הרב קוק מדבר על צמצום ואצילות של מעשי הבורא, וכמובן לא האמין בחישובי המקריות של האבולוציה. הוא מדבר על אבולוציה כצורת פעולה של האל, ולא כמקריות.

מולין מצומורה מ"המרכז הלאומי לחינוך מדעי" (National Center for Science Education) מצאה כי "מתוך האמריקאים ב-12 הפלגים הנוצריים הגדולים ביותר, 89.6% שייכים לכנסיות אשר תומכות בהוראת האבולוציה". כנסיות אלה כוללות את הכנסייה המתודיסטית המאוחדת, ועידת הבפטיסטים הלאומית של ארצות הברית, הכנסייה הלותרנית של האוונגליון באמריקה, הכנסייה הפרסביטריאנית, הכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית האפריקאית, הכנסייה הקתולית, הכנסייה האפיסקופלית ואחרות. [136] סקר שנערך בשנת 2000 עבור הארגון הליברלי "אנשים למען הדרך האמריקאית" (People for the American Way) מצא כי 70% מהאמריקאים חשים שהאבולוציה אינה סותרת אמונה באל. עם זאת, יש לציין כי רק 48% מהנשאלים הצליחו לזהות את ההגדרה הנכונה לאבולוציה מתוך רשימה שהוכנה מראש. [137]

סקר שפורסם במגזין Nature הראה כי מבין מדענים, כ-40% מאמינים הן באבולוציה והן בישות אלוהית. [138] תוצאה זו דומה לתוצאה שהושגה בסקרים דומים שנערכו לציבור הרחב. כמו כן, כ-40% מהמדענים שהשתתפו בסקר מאמינים באל אשר עונה על תפילות ובנשמה בת אלמוות. [139] למרות שכ-55% מהמדענים שנשאלו היו אתאיסטים או אגנוסטיים, אתאיזם אינה תופעה כוללת בקרב מדענים אשר תומכים באבולוציה או בקרב תומכיה בציבור הרחב. תוצאות דומות התקבלו בסקר גאלופ משנת 1997. [140]

קבוצה[140]

אמונה בבריאתנות

אמונה באבולוציה תאיסטית

אמונה באבולוציה ללא אלוהים

הציבור האמריקאי

44%

39%

10%

המדענים האמריקאים

5%

40%

55%

הסקר כאן בעייתי, מכיון שההגדרה של "אבולוציה תאיסטית" אינה ברורה, באופן טבעי כל אדם תרבותי, ובפרט איש מדע, מסתייג מלהזדהות עם "בריאתנות" שהיא תנועה המשמיצה את המדע ואת אנשי המדע כשקרנים ורמאים פתאים וכסילים. אבולוציה תאיסטית לעומת זאת אינה אומרת דבר ברור, ייתכן שיש ממש בחלק מטיעוני אנשי המדע, וייתכן שאם חסר משהו אלהים משלים. מה שמושך בני אדם להגדרה זו, הוא שבכך גם נותנים  לגיטימציה למימסד המדעי, וגם לא מחליטים שהאל מיותר. השאלה הנכונה לסקר היא: "האם לדעתך אפשר להסביר את מציאות החיים ביקום בצירופי מקרים ללא צורך באלהים".

הערות לטבלה: בקבוצת "המדענים" נכללים, בסקר המצוטט כאן, כל בעלי התואר האקדמי, ולאו דווקא מדענים אשר עוסקים בתחומים הקשורים לאבולוציה כביולוגיה וגאולוגיה. כמו כן, יש להבדיל בין אבולוציה תאיסטית, הגורסת כי אלוהים ברא את היקום כך שאבולוציה תהיה תהליך טבעי בו, שאינו דורש התערבות אקטיבית מצידו, לבין תכנון תבוני, אשר טוען כי האבולוציה כלל לא יכלה להתקיים ללא התערבות אקטיבית של "מתכנן תבוני"; למידע נוסף, ראו בערך אבולוציה תאיסטית. אחוז המאמינים בתכנון תבוני בארצות הברית הוא קטן בהרבה, ועומד על כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת לפי סקר שנערך ב-2005. [141] באותו סקר נרשם כי 60% מהאוכלוסייה הבוגרת מאמינים בבריאתנות ורק 22% מקבלים את האבולוציה כנכונה.

סקר דומה, שנערך בבריטניה לרגל 150 שנה לפרסום הספר מוצא המינים, מצא כי כמחצית מהאוכלוסייה מקבלים את נכונותה של תורת האבולוציה, 10% מאמינים בבריאתנות, 12% מאמינים בתכנון תבוני והשאר אינם בטוחים.[142] זאת למרות שמספר האתאיסטים בבריטניה מוערך (לפי סקר[143] מ-2005) בכ-31-44% בלבד.

טענות לפיהן רעיון הברירה הטבעית מחנך לעצלנות ולאפליית החלשים

רעיון הברירה הטבעית גורס שישנם הבדלים מולדים שנותנים יתרון השרדותי והתרבותי כל שהוא לפרט אחד על פני פרטים אחרים. יתרון זה יכול להיות קטן, אולם במהלך דורות רבים, בעלי הבדלים מורשים מסוימים הופכים לרוב באוכלוסייה. הבנה שיטחית של הרעיון הזה עשויה להוביל למסקנה שהמרכיב העיקרי להצלחה כל שהיא בחיים הוא מרכיב מולד. לפי הבנה שיטחית זו, יש להעדיף כישרון על עבודה קשה ואמביציה ועדיף שלא לסמוך על מי שיש לו נחיתות ביולוגית כל שהיא.

אנשים המתנגדים לתורת האבולוציה על פי טעון זה עשויים להבין את תורת האבולוציה באופן שיטחי או לפחד שההמונים יבינו אותה באופן שיטחי ועל כן נזקה יהיה רב מהתועלת שבה.[דרוש מקור]

ואם אלו היו הבעיות של האבולוציה, מצבה היה טוב...

ישנן עוד בעיות חשובות ומהותיות מבחינה מדעית שהערך מתעלם מהם לחלוטין: הסבירות הסטטיסטית של התהליכים, הדילמה של הלדיין, מעגלי קסמים, חריגות מן הסכימות האבולציוניות. כן יש להעיר כי אין בערך שום הפנייה לאתר בריאתנות, למרות שיש רבים כאלו (באנגלית, בעברית אכן אין).

 

 


-