פארק אתרים | מפת האתר | דווח על הפרה | ממשק ניהול
מוצא החיים

גישה ספקנית לאבולוציה

סקר הסקרים
כמה אורך חיים אתה מעריך שיהיה לתיאורית האבולוציה בעולם המדע?
 כ5 מליארד שנים
 לפחות כמה מאות שנים
 תוך מספר שנים היא תתפוגג ותיחשב לפסבדו מדע
 אבולוציה ? כבר מזמן לא קיימת, פאסה
דוקינס - ההצגה הגדולה בתבל

ריצ'ארד דוקינס – ההצגה הגדולה בתבל

במקרה זה גם שמו של ספר מטעם דוקינס 'ההצגה הגדולה בתבל', בו יבואו 'הראיות בזכות האבולוציה', לאורו זכינו בשנת 2010 (הוצ' דביר).

במבוא מלמדנו הדוקינס, כי "הראיות בזכות האבולוציה הולכות ומצטברות מיום ליום ומעולם לא היו חזקות יותר מכפי שהן עכשיו". הספר הינו סיכום אישי שלו המציג את הראיות לכך ש"תיאוריית" האבולוציה היא בעצם "עובדה, עובדה בלתי מעורערת, עובדה שאין מוצקה ממנה בכל מדע שהוא".

ששת ספריו הראשונים של דוקינס "לא הציגו את הראיות עצמן בזכותה של עובדת האבולוציה", אלא "יצאו מהנחה שהאבולוציה היא עובדה אמתית", ויהי בראות דוקינס כל זאת "גמלה בלבו החלטה שיש כאן פער חשוב שחובה למלאו". ובקיצור: הספר הזה בא למנות את רשימת ההוכחות לאבולוציה.

(גילוי נאות, ממש לא אכפת לי אבולוציה כן או לא, אני רק עוקב אחרי מה שדוקינס קורא הוכחות, וזה די מתחבר לי עם ה'הוכחות' של ספר העיקרים לתורה מן השמים או שבעל פה או כל דבר אחר. אין פלא שדוקינס מתבייש לפרוש את הוכחותיו ומחכה עד לסוף הספר...)

מה נאמר ומה נדבר, נער הייתי וגם זקנתי, קראתי את ספרי דוקינס הראשונים והאחרונים, ואת האמור עליהם בדברי הימים, והנה הספר הנוכחי דומה מאד להם, אינו מונה הוכחות לאבולוציה, אלא מסביר ומדגים איך ייתכן שחלקים בתיאוריית האבולוציה אפשריים או הגיוניים, דוקינס דופק שואו, מדבר הרבה על עצמו, ומחלק תוארים נשגבים לאבולוציוניסטים נערצים עליו, מתאר בחרדת קודש כיצד הפליג לאיי הגלאפאגוס על סיפון ספינה בשם האקראי בייגל (ובדיוק שם כתב את המלים...), וכך הלאה. במהלך הספר אנו מתוודעים  לעוד ועוד סימולציות מחשב דוקינסיות, סיפורים ודוגמאות, פרשנות מילולית וכן דרושים על לשונו הק' של מוהר"ר דרוין, אבל: העיקר חסר מן הספר.

אי אפשר לומר שאין שום משפט בספר שמתיימר להיות הוכחה לאבולוציה, אבל זה בפירוש לא הנושא של הספר מבחינה ענינית.

הפרק הראשון למשל מסביר מה היא תיאוריה ומה היא theorum כשהוא קובע שוב ושוב שהאבולוציה היא עובדה, כך למשל ע"י המשפט המתמטי הבא: "האבולוציה היא עובדה, כשם שעובדה היא שפריז שוכנת בחצי הכדור הצפוני", את הביסוס לכך יסביר בפעם אחרת כנראה, על האמירה שהאבולוציה מוכחת מעל לכל ספק סביר, קובע דוקינס: "לשון ההמעטה הקיצונית ביותר בכל הדורות". ובסיום הפרק נכתב: "את יתרת הספר הזה אייחד להמחשת האבולוציה כעובדה שאין מנוס מפניה, ולהפגנת ראווה של עוצמתה המדהימה, של פשטותה ושל יופיה". רגע, לא שכחנו משהו? הספר הזה בא סוף סוף להוכיח, לא להמחיש, להפגין, לעסוק בראווה, בעוצמה, בפשטות ויופי??

מכאן ועד עמ' 262 אין שום דבר שנראה כמו הוכחה להתרחשותה של האבולוציה, אלא רק כל מיני דברים שנראים כמו הסברים מדוע האבולוציה תיתכן, מדוע קושיה בריאתנית כזו או אחרת היא זוועת המין האנושי וכו'.

כאמור, בעמ' רס"ב נפל הפור, במלים נמלצות ודגולות אלו נפתחת ההוכחה: "צר לי על שאני נאלץ להשתמש בתותח כדי להפיל זבוב קטן וחלשלוש, אבל אני נאלץ לעשות כן, משום שארבעים אחוזים מהאמריקאים מאמינים בסיפור תיבת נח כפשוטו... (כאן באה קינה ארוכה ומרטיטה על ההתרבות הלא סבירה של ההומו-קלריקל, האדם המאמין, בעולם בארה"ב ואפילו -שומו שמים- בבריטניה) גם אם נימנע מללעוג למקבלים את סיפור תיבת נח כפשוטו, בעיות דומות יתגלעו בכל תיאוריה של בריאת מינים בנפרד. מדוע צריך בורא כל יכול להחליט שעליו לשתול את המינים אשר עיצב בקפדנות שכזו באיים וביבשות, במתכונת המתאימה בדיוק לתמיכה כה תקיפה בסברה שהם השתנו והתפזרו מנקודות המוצא שלהם בתהליכים אבולוציוניים? מדוע היה עליו לשים את הלמורים במדגסקר ולא בכל מקום אחר? מדוע שם את הקופים רחבי האף אך ורק באמריקה הדרומית, ואת הקופים צרי האף אך ורק באירופה ובאסיה? למה אין שום יונקים בניו זילנד מלבד עטלפים שיכלו להגיע שמה בטיסה? מדוע זה בעלי החיים בשרשראות איים דומים מאד ליושבי האיים שכנים (צ"ל השכנים), ומדוע הם כמעט תמיד דומים במידה פחותה, אך בכל זאת מובהקת, לשוכני היבשת הקרובה ביותר, או האי הגדול הסמוך?... העובדה היא שכאשר אנו מתבוננים בכל יבשת ובכל אי, בכל אגם, ובכל נהר, בכל ראש הר, ובכל עמק אלפיני, בכל יער ובכל מדבר, הדרך היחידה להבין את תפוצת בעלי החיים והצמחים היא רק הדרך שהציע דרוין".

טוב, הנה ההוכחה, נתעלם מהשאלות הראשונות (מדוע הלמורים במדגסקר? מדוע הקופים רחבי האף באמריקה הדרומית?) שקשה לראות בהן באמת הוכחה, ונגיע אל הנתון המעניין שמספר לנו הדוקינס: בעלי החיים בשרשראות איים, תמיד דומים במדה מסויימת לשוכני היבשת הקרובה ביותר. זה בהחלט עשוי להיות מוסבר ע"י סבירות גבוהה שבמשך תקופות ארוכות הצליחו להסתנן רק פרטים, והתפתחו באבולוציה עצמאית.

ובכן, האם זו הוכחה לאבולוציה? ראשית, האם מדובר כאן באשכול בעצכ"ח? אפשר בבקשה מקור דוקטור? יש כאן קביעה והכללה לגבי כל כדוה"א, תמיד בעלי חים בשרשראות איים דומים מאד וכו', יש מחקר שבדק והשווה את כל המינים יושבי האיים השונים? אפשר בתור טעימה איזה מיני מחקר לפחות? אין שום מקור, קביעה והכללה גורפת. לא מדובר בענין פשוט לבדיקה ולכימות, תמיד ישנה הטיית אישור, כל אחד רואה את מה שהוא רוצה לראות, יש מינים של עצים, חרקים, עופות, יונקים, תמיד זה כך?

ואפילו אם כן, נראה שמרוב שדוקינס חוזר על המנטרה שהאבולוציה היא עובדה כמו פריז, הוא לא מנסה להבדיל בין אוסף הרעיונות וההשערות הנכנסים למכלול 'אבולוציה', הפרושים של דרוין למשל, הם בסך הכל פרושים, לא מדובר בציפורים שהפכו לשואבי אבק, אלא בסוגים שונים של פרושים. אחת השאלות שעוסקים בה הספקנים באבולוציה היא: האם יש להסיק משינויים בתוך המרחב של המין לשינויים בלתי מוגבלים? העובדה שפרוש דרוין אינו מסוגל להתרבות מפרוש דוקינס, היא לא התפתחות, אלא ספציאציה, הגבלה מסויימת. וכן שינויים שונים אחרים שחלו בפרושים, הם עדיין פרושים. האם ההכללה שנתן לנו דוקינס עוסקת במינים דומים כמו פרושים שונים, או בדוגמאות יותר מהותיות לאבולוציה?

והעיקר: נניח שמיצינו ומיפינו ואכן זה כך, איפה כאן ההוכחה נגד בריאה, אנחנו צריכים לחזור לתורתו של בעל העיקרים, ולקבוע שלא מסתבר שהבורא יעשה כך או כך, ואם אני הייתי אלהים לא הייתי בורא פרושים מסוג כזה ליד פרושים מסוג כזה, או לא הייתי מאפשר ללמורים בלבד לשרוד ביבשת מסויימת, וכך הלאה.

הבעיות האלו חוזרות לאורך כל הספר, כשמכאן ואילך מדי פעם דוקינס זורק הוכחה, היא לא מספיק מבוססת, אלא רק נכתבת על ידו כהכללה, לא מובדלת בין רמות שונות באבולוציה, והטיעון העיקרי שלה נגד בריאה הוא בסגנון אריסטוטלי שיודע מה מתאים לאל לעשות ומה לא. (ויש להדגיש, אין כוונתי שהאל ברא מאובנים או שתל פחמן 14 ברמה מסויימת, אלא לשאלות של טעם, למה שהאל יעשה כך, או שאלות מוסריות: האם האל ברא את הצרעה שעוקצת את הזחל בעודו חי? זה הרי כל כך אכזרי? האם אלו הוכחות לתיאוריה מדעית, או בלבולי מח?).

אפרופו אריסטו, במבא מתאמץ דוקינס להוכיח שהתצפית המוחשית היא בעייתית ומסוכנת לטעות, רק התיאוריות צריכות להיחשב כמו עובדה (וממילא לא מובן מה הרבותא שהאבולוציה היא עובדה כמו פריז, הרי מציאות פריז אינה אלא תצפית מוחשית). שזו תיאוריה אריסטוטלית ידועה נגד ניסויים.

 


-